בס"ד שלום רב, תהיתי לגבי עניין מסוייםשמיעה של דבר שבקדושה מכלי שני. לדוגמא: כשרב עושה "מי שברך" מהרדיו, הציבור בבית צריך לענות אמן? האם יש בכך תועלת? האם כשרב קורא מזמורי תהילים ברדיו והמאזין מכוון את ליבו, זה נחשב כאילו הוא אמר את המזמורים בעצמו? (כשהוא לא פתח ספר אלא רק כיוון)? ומתוך כך.. האם אפשרי לי, להקליט את עצמי לדוגמא -בברכת המזון- ולכשיגיע העת לומר הברכה- להשמיע אותה מתוך הקלטת,להתכוון ולענות אמן.. האם הדבר מוציא ידי חובה?? אשמח אם תוכלו לענות על שאלתי ולהתייחס אליה ברצינות.. תודה!
שלום וברכה!
שאלת שאלה מאוד יפה, אבל בשל העומס אני נאלץ לקצר.
לגבי היציאה ידי חובה – בהקלטה מוסכם שלא יוצאים, כי כדי לצאת צריך שיהיה מישהו שמחוייב בדבר שיברך, והקלטת כידוע אינה מחוייבת בברכה… אבל גם בשידור חי, עד כמה שידוע לי, לרוב הפוסקים או אפילו לכולם לא יוצאים ידי חובה, כי את לא שומעת קול אנושי אלא קול מתכתי שדומה מאוד לקול האנושי, לאחר שהקול האנושי הפך לגלים אלקטרומגנטיים (או משהו כזה… אני לא יודע בדיוק את התהליך). יש אומרים שבשידור חי יש חובה לענות אמן, למרות שלא יוצאים ידי חובה, ויש אומרים שאין חובה כזו.
לגבי כוונת הלב בקריאת מזמורי תהלים, אני חושב שאמנם אין לכך ערך כמו מי שקורא בעצמו, אבל ודאי שיש לכך ערך כי תפילה היא עבודה שבלב, וגם דיבור בלב אל ה' הוא סוג של תפילה.
חיים טובים ושמחים
יעקב,
yaakov@makshivim.org.il
