לחץ חברתי

שלום נעמה. קראתי את שאלתך, ואני חייב לומר שאני מעריך את הבגרות שלך ואת הרצון שלך לעשות את מה שנכון באמת אפילו שזה כרוך במאמץ.

ביחס לשאלתך. אין ספק שאחת מההתמודדיות המרכזיות של כל נער ונערה ובעצם של כל אדם בכל גיל, היא ההתמודדות עם הלחץ החברתי.

אצל בנים ובנות בגיל תיכון אחת מההתמודדיות המרכזיות עם הלחץ החברתי תהיה ביחס ללבוש. כמה בגדים יש לכל אחד או אחת בארון, מה נחשב in – או cool או סתם ככה באופנה ולכן רק בו יש ענין להשקיע, אפילו שהוא יקר פי כמה מבגד דומה שרק השם שלו פחות נחשב או שכבר פחות הולכים איתו.

עוד התמודדות נפוצה היא שאלת היחס ללימודים. אצל בנות פעמים רבות תהיה שאיפה למצוינות ולכן יהיה לחץ ללמוד ולהשקיע כמה שיותר. אצל בנים, המשקיע מאוד יחשב ל'מרובע' ולכן הלחץ יהיה לכיוון הזלזול בלימודים.

אצל מבוגרים הלחץ החברתי יהיה גם ביחס למכונית או לדירה. איזה סוג של מכונית לקנות ואחת לכמה זמן להחליף אותה. כיצד לרהט את הדירה או לעצב אותה, והאם לעבור דירה כשכל החברים עוברים. ועוד דוגמאות רבות.

גם ביחס לרמה הדתית יכולה להיות התמודדות גדולה מאד בלחץ החברתי. רבות הבנות שמתלבטות ביחס לאורך החצאית או השרוולים שלהן. הן נוהגות מהבית ללכת עם חצאית או חולצה באורך מסוים, אך רוב החברות מקילות יותר והן מרגישות יוצאות דופן, וזה קשה.

גם כשלכל החברים יש חברה או לכל החברות יש חבר עומדים הבנים או הבנות ששמעו בבית או למדו על הבעיתיות שבקשרים בוסריים כאלה, בפני התלבטות מה לעשות. כיצד מצד אחד להמשיך ולהיות בחבר'ה ומצד שני לא לוותר על עקרונות שעליהם הם גדלו.

גם שאלת העתקות במבחן, המכנסיים מתחת לחצאית, ההליכה לחוף מעורב, לסרט או למקום שבו הכשרות מפוקפקת מעמידה בנים ובנות רבים בפני התלבטות לא פשוטה.

הלחץ החברתי מקיף אותנו בכל גיל וכמעט בכל תחום, ועלינו לדעת כיצד להתמודד איתו.

ננסה לענות לשאלותיך.

א) שאלת האם לחץ חברתי שלילי תמיד. באופן כללי, לחץ חברתי הוא דבר שלילי תמיד אבל ברמות שונות.

נסביר: כאשר מדובר בלחץ חברתי לכיוון השלילי אז מובן לכולם מדוע הוא שלילי ולמה יש להלחם בו.

אנו ודאי נעדיף לחץ חברתי לכיוונים חיוביים, אך גם מהלחץ הזה כדאי להשתחרר. מדוע? כיון שכאשר אדם עושה מעשה רק בגלל החברה, הוא תלוי עכשיו בחברה, וכאשר היא תפסיק לנהוג כך גם הוא יפסיק, וחבל.

לדוגמא, כל השבט הולך פעם בשבוע לבקר חולים בבית חולים הקרוב לסניף. מי שהולכת רק בגלל שהחבר'ה הולכים, יתכן שתפסיק ללכת כאשר השבט יתפזר או שהמדריכה תתחלף והחברות לא יבואו יותר.

לכן הטוב והנכון הוא שגם אם את הפעם הראשונה עשית בגלל החברים, תחשבי לעצמך למה המעשה הזה נכון מצד עצמו, ולמה יש ענין לעשות אותו, ואז גם כשהחברים יפסיקו לבוא, יתכן ונראה אותך מסתובבת לבד או עם האחים שלך ועוזרת לחולים באותו בית חולים או בבית חולים אחר.

מהלחץ החברתי לכיוון השלילי צריך להשתחרר לגמרי. מהלחץ לכיוון החיובי צריך להשתחרר ולהשתמש בו רק כעזר במקומות שבהם לא הייתי עושה את המעשה הטוב הזה ללא החברה.

ב) ביקשת עצות להתמודדות. להשתחרר מהלחץ שיוצרת החברה זו משימה לא פשוטה. לכן כדי להקל על ה'מלחמה' הזו חשוב לעבוד בשכל. ננסה לתת עצות בתקוה שנועיל.

1) ראשית, כדאי להבדיל בין דברים שבהם את שונה מהחברה באופן עקרוני, כגון דברים שקשורים לרמה הדתית (חוף מעורב, בינו לבינה וכדו') או המוסרית (העתקות במבחן, זלזול במורים וכדו') ובהם נכון שלא לותר. לבין אותם דברים שאומנם את שונה בהם מהחברה אך אין סיבה מהותית לכך (יציאה לטיולים עם כולם בחופש, אפילו שבא לך לעשות דברים אחרים וכדו'), ובהם כדאי לותר.

ככל שתהיי קשורה לחברה בכל תחום שאפשר, כך גם המלחמה תהיה קלה יותר, כיון שהיא תהיה מצומצמת לתחומים מאד מסוימים, וגם ההרגשה שלך תהיה קלה, שכן לא תרגישי בחוץ אלא רק שונה קצת בכמה ענינים.

2) שנית, באותם דברים שבהם החלטת שהם עקרוניים, כדאי לא להכנס לויכוחים עם מי שנוהגת אחרת. זה רק מגדיל את הפער ומחריף את התחושה שאת שונה ויוצאת דופן, ואז זה קשה יותר. במקום להתוכח פשוט אל תבואי ובמקביל תסבירי לחברה או שתים למה את לא באה או עושה מה שכולם עושים. אין ענין לתת הסבר לכולן ולהבליט את השוני.

3) אחרי שבדקת שמדובר במשהו עקרוני והחלטת שאת לא יכולה לותר, וביחד עם זה לא עשית הפגנות אלא פשוט החלטת לעצמך ועם חברות שאת לא יכולה להיות בנושא הזה כמו כולם, עדיין הגיוני מאד שתהיה הרגשה לא טובה של פספוס ובדידות.

מה לעשות?

כאן מתחילה העבודה השכלית. תסבירי ותזכירי לעצמך למה עקרוני לך לא לותר במקרה הזה. תזכירי לעצמך את מה שאת כבר יודעת בשכל, למה לא טוב לעשות כמו האחרים. (אסור שהמחשבות האלה יביאו להרגשת גאוה וזלזול בהם, אבל חשוב שהם יגרמו לך להיות שלימה עם עצמך).

אם את מרגישה שזה עדיין לא משכנע, ואת לא לגמרי משוכנעת למה לא נכון לעשות כמו כולם, אז זה הזמן לברר את הנושא יותר. לשאול את ההורים, לשאול חברות שנוהגות כמוך, או לשאול חברה בוגרת או רב שיסבירו לך ויעזרו לך.

כל זה בודאי יקל מאד על ההרגשה, ויתכן שכבר תהיי שלימה עם עצמך וההרגשה תעבור לגמרי.

4) אך גם אם עדיין ההרגשה לא לגמרי נעימה, לא נורא. אין לנו דבר חשוב יותר מאותם הערכים שבשבילם אנו חיים. וגם אם השמירה עליהם מחיבת אותנו לשלם מחיר קטן של הרגשה קצת לא נעימה לעיתים, נזכור תמיד שאנחנו חזקים וגיבורים ונדע להתמודד עם הרגשות קצת לא נעימות למען דברים שחשובים לנו באמת.

אין לנו ענין להרגיש לא טוב, ולכן הצענו עצות שיכולות מאד להקל מנסיון. אך אם עדיין משהו נשאר, לא נחלש אלא נתחזק. כל התמודדות כזו מבגרת, הן על ידי שהיא מחיבת לימוד ובירור הדרך בה אני הולך, והן על ידי שהיא מחנכת אותי להיות דבק בדברים המהותיים לי גם שלא כל כך פשוט. זה נכס וקנין חשוב לחיים.

בהצלחה רבה בכל התחומים

אריה, חברים מקשיבים