למה אנחנו מזלזלים בחילונים?

שלום לך.
השאלות ששאלת הן שאלות חשובות מאוד שמעידות על בגרות ורצינות. כל הכבוד לך על השאלות האלה.
ולתשובות:
מי אמר לך שאנחנו מזלזלים בהם? אני בהחלט לא מזלזל בהם. הייתי עכשיו במילואים ורוב החברה הם חברה שלא שומרים תורה ומצוות. היו לנו הרבה דיונים, הרבה מחלוקות, אבל בהחלט לא היה שם זלזול. יש דברים שבהם אני יודע שהציבור שלי הוא טוב יותר אפילו במושגים שלהם, יש דברים שיש לנו בהם מחלוקת ואני מאמין שהאמת איתי, אבל אין בי זלזול כלפיהם. הם אנשים טובים ויש גם לנו מה ללמוד מהם, למרות שנתח גדול יותר מהאמת נמצא בצד שלנו.
למה זה לא טוב בעיני להיות חילוני? כי לפי הבנתי, להיות קשור לאלוקים, בדרך שהוא עצמו לימד אותנו, זה המפתח לכל החיים. כואב לי מאוד לראות אנשים שלפי הבנתי הם מפספסים עניין מאוד מאוד מרכזי בחיים שלהם, אבל שוב – זה בכלל לא מביא אותי לזלזול בהם.

אם תרשי לי, אני אענה כאן על שאלתך השנייה, למה אנשים מפסיקים לשמור תורה ומצוות באמצע החיים, מה מביא לזה, ואחר כך אשלים את התשובה לשאלה הראשונה.
להיות דתי זה מאבק יום יומי. מאבק ברצונות מסוימים בתחום האוכל, השתייה, החברים, חומר הקריאה, חומר הצפייה בטלוויזיה (אם בכלל) ועוד ועוד. כל הזמן יש לנו מאבקים. ולא רק זה, גם מצפים ממך להוביל, לדחוף קדימה את עצמך, להתפתח ולפתח. זה פשוט קשה. נכון, המאמין האמיתי לא רואה בדברים אלו קושי כי הוא רואה את השכר, אבל קשה להיות מאמין אמיתי. יש הרבה אנשים שהם מאמינים ברוב, בחלק, והם כן מרגישים קושי.
כך נולד הציבור ה'מסורתי', ציבור שהחליט על איזו פשרה בין הקושי לבין ההנאות. גם בציבור הדתי תמצאי היום משפחות רבות ש'מתפשרות'. מקפידות על חלק מההלכות אבל מקלות בהלכות אחרות, בגלל הקושי. זה פשוט כך. כל עולם ההלכה פתאום נהיה מוטל בספק, מאיים וקשה.
רוב האנשים מצליחים למצוא את דרכם בגיל הבגרות ומחליטים על הצד של הגדר שבו הם נמצאים, אבל ישנו גם מיעוט שהתהליך הזה עובר עליו באיחור. לא מזמן עניתי לאם שיש לה ארבעה ילדים והיא גילתה שהיא לא מאמינה. היא שאלה אותי מה לעשות, לפרק את המשפחה בזה שהיא עוזבת את הדת או לשקר לעצמה ולסביבה כדי לקיים את המשפחה. יש גם כאלה מקרים.
וזו הסיבה, אולי, למה שאת מרגישה שחלק מן האנשים מרגישים כלפי הציבור שאינו שומר תורה ומצוות. כדי לחזק את יכולתנו להתנגד לקשיים ישנם אנשים ולפעמים אפילו קבוצות שמזלזלות בצד השני, מראה כמה לא טוב בו, כמה הוא חסר, ובכך מצדיקים את עצמם. ככל שהאדם חזק יותר הוא פחות מאוים וצריך פחות לעסוק בשלילה של האחרים ויותר באיך לשפר את הכל, אותי ואותם.
חשוב לי רק להדגיש לך שלא כל תופעה שאת רואה, ואפילו אם את רואה אותה אצל הרבה אנשים, היא תופעה של הציבור. כפי שאת לא רוצה לעשות הכללות על הציבור שאינו שומר מצוות ולזלזל בו, אל תעשי גם לציבור שלך. חוץ מזה, גם לנו יש מה לשפר ואנחנו לא צריכים להתבייש בזה אם אנחנו מספיק חזקים לא להינזק מהכרה במציאות שלנו. . .
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il