שלום חברה יקרים!
אני בשבט הרא"ה בבני עקיבא. יש זרם בשבט שמוביל את השבט, והוא בעד כל הדברים שנוגדים את רוח התורה, שאמורה להיות הבסיס לתנועה. אנחנו, הזרם השני בשבט, מתלבטים בתוך עצמנו האם להתמודד עם זה בצורה של מלחמה, כמו שהגדיר את זה חבר " אנחנו עכשיו במלחמה על השבט! אנחנו ננצח!" או יותר בדרך שתפתור את הבעיות יחד איתם, כמו שהגדיר חבר אחר " בוא נעשה "תנועת התחברות" אל השבט!"
אני ישמח מאד אם תוכלו לעזור לי בזה במהירות!
תודה-מתי
שלום מתי!
דבר ראשון, באמת כל הכבוד שאכפת לך ואתה רוצה לקדם את השבט.
לגבי השאלה, אני חושב שלפני הכל באמת כדי לשתף גם את המדריך, המדריך הוא סוג מסוים של סמכותיות בשבט, הוא מסוגל להשפיע על החברה דרך פעולות, שיחות אישיות ועוד. כמובן שיהיה נפלא אם גם אתם תעזרו לו בזה אבל רצוי שהכל יתחיל ממנו.
אך מכיוון שאיני מכיר את הנפשות הפועלת ואיני מכיר את המדריך שלך ואת מעמדו בשבט, ובהנחה שאינך רוצה לפנות אליו או שאתה חושב שזה לא יעזור, אני חושב שלא כדי להכנס מדי "לסרטים", אין כאן מלחמה, יש כאן בעיה של כמה ח'ברה שלא מצאו את עצמם עדיין, כמובן שאסור לעודד את המעשים שלהם או להתחבר איתם למטרות רעות אבל אסור לשכוח שהם לא אוייב שיש לנצח, צריך לנסות ולעבוד מבפנים, דרכם, לעצב את השבט לכיוון חיובי בהרבה עמל.
כשהם הזרם המוביל כרגע היא אפשר לפתוח בקרב, זה יכול לגרום לחלוקת השבט לשניים, אני חושב שמה שצריך להוביל אותכם זה ניסיון לשיפור איתם ביחד, ושוב אני עדיין חושב שתפקיד המדריך או הקומנרית חשובים מאוד, הם יכולים להשפיע בצורה בוגרת וקצת סמכותית.
בכל אופן שיהיה המון בהצלחה!
בב"ח לתו"ע
רועי
rd127@walla.co.il
למתי: אנחנו שולחים לך עוד קטע מתשובה קודמת שנענתה לשאלה דומה.
…יחד עם כל זה – אנחנו חייבים לזכור כי לא מדובר ב'אוייבות' חלילה! מדובר בבנות של עם ישראל, בנות אהובות של הקב"ה, שכנראה החושך התרבותי שמקיף אותנו מונע מהן לדעת שהן מלאות בתוך תוכן באור ובטוב.
לכן לדעתי, הדרך הנכונה מבחינה אמיתית וגם מבחינת תועלת פרקטית היא לא לנסות ללחום בהן אלא פשוט להרבות אור מבחינתכן, לא להיגרר אחרי הרמה שהחבורה השניה מכתיבה אלא להיפך, לנסות ולרומם את הכיתה לרמה שלכם. החבורה השניה הולכת למועדונים? אתן תארגנו פעולות של חסד בקהילה. בלי לתקוף ישירות, בלי לומר 'אנחנו יותר טובות', בלי להתייחס אל הקבוצה השניה – אלא פשוט ליזום דברים טובים ולעשות. אני בטוח שיש הרבה בנות שירצו להצטרף לפעולות כאלו הרבה יותר מלבזבז את הזמן על מלחמות. וגם אתן – אל תרדו לרמה שלהן! כשהם יראו שהמלחמות שלהן לא מעסיקות אתכן, גם לא יהיה להן מוטיבציה להמשיך.
את יודעת מה? יכול להיות שגם מהקבוצה השניה יצטרפו אליכן בסופו של דבר, כי גם הן בתוך תוכן רוצות הרבה יותר לעשות דברים טובים מאשר לא לעשות כלום. מה דעתך שאשלח לך סיפור אמיתי על משפחה אמיתית שצריכה עכשיו עזרה כלכלית (כמובן בלי שמות), ואת תתלי מודעה עם הסיפור הזה ובסוף משפט – שכל מי שרוצה לתרום יכולה לפנות אלייך? אבל אני בטוח שיש לכן רעיונות הרבה יותר טובים מהרעיונות שלי.
כל מה שכתבתי הוא גנוז במשפט הידוע 'מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך'. זה פשוט אמיתי! כמעט כל האנשים שהתקרבו ליהדות לא עשו זאת כי נלחמו איתם, אלא דווקא בגלל שהם ראו את האור של הצד השני ואת הלכלוך של הצד שלהם. ודעי לך שגם אם זה לא משפיע מיידית לטווח קצר, לטווח ארוך זה משפיע – בטוח. לא עלייך המלאכה לגמור, יכול להיות שמה שאת תעשי יעשה להן משהו בפנים ואחר כך הן יפגשו בעוד אור, ובעוד אור… ובסוף כל האור הגדול הזה יתפרץ החוצה.
בהצלחה רבה!