שלום לכם!
קודם כל רציתי להגיד לכם יישר כוח על הכל אתם פשוט מצילים המון בני נוער!!!!
יישר כוח!
אני בחורה עוד מעט בת 20 ואני עדיין לא יודעת לאן לפנות, אני עדיין לא יודעת מה הדרך שלי בחיים.
אני מאמינה בה' בכל הלב אני רואה גם את השגחתו עלי יום יום בשעת משבר ויסורים הוא היחיד אליו אני פונה וגם ברגעי אושר ושמחה.
איתו אני מרגישה שאפשר לדבר על הכל וממנו אני יודעת שאי אפשר להסתתר.
אבל….
את תורתו ומצותיו קשה לי מאוד לקיים! ואני יודעת שזאת הנוסחה המוצלחת ביותר לחיים מלאים ונכונים.
לפעמים בא לי לזרוק הכל ולהיות משוחררת מהכל אבל אני יודעת שזה לא להשתחרר אלא להכנס לתוך מערבולת של תאוות ורצונות…
והאתגרים שהקב"ה מציב לי….
לפעמים אני פשוט לא יודעת איך להתמודד איתם.
אני חושבת שהגיע הזמן לבחור לי דרך חיים ואני יודעת שדרך התורה והמצוות היא הנכונה ביותר עבורי אך מאוד קשה להתמודד איתה.
האם יש לכם עצה בשבילי???
אשמח לתשובה.
תודה רבה!!!
שלום רב.
שומע אני את ההתלבטות שלך, ואכן לא נעים להיות במצב כזה, שאתה לא יודע לאן אתה הולך, וכיצד לבחור מה לעשות, וכבר אמרו חז"ל "אין שמחה כהתרת הספקות", אך נראה לי שהשאלה שלך היא כפי שהגדירו חז"ל "שאלת חכם חצי תשובה" שבתוך השאלה כבר מונח חלק מן התשובה.
את יודעת מה את רוצה, את מרגישה את הקשר הזה הטוב אל הקב"ה ויסוד זה הוא יסוד חשוב מאד, הוא היסוד לכל עבודת ה' של האדם, יסוד לכל הבנין הרוחני והוא העיקר החשוב ביותר.
אמנם, אנו יודעים שלא בכך מסתכמת היהדות. בניגוד לנצרות אשר הזניחה את כל העולם המעשי של קיום המצוות, ולו רק על מנת להקל על האנשים ולחבר אותם אל הדת, היהדות מעולם לא הלכה בדרך זו.
כאשר ישנה אמת, והאמת היא חשובה וגדולה, והמציאות כל כך זקוקה לה, ממילא כל נסיון להקל ולהוריד מהמחויבות, הוא בעצם פשיעה אל הדרך ואל האמת.
את יודעת את הדרך האמיתית, את הדרך המתאימה לך, אך יש לך בעיה במימוש שלה, בקיום המעשי של הפרטים של המצוות.
אמנם בודאי שהדבר לא פשוט, דרכה של התורה היא לא דרך של פשרנות של חיים קלים, אך היא דרך של אמת, אשר מאחריה עומדים אידאלים גדולים, אמת גדולה, ואמונה גדולה אשר מרוממת את האדם, דוקא מתוך ההתמודדויות האלו, ההתמודדויות של היום יום, להיות טוב יותר ושלם יותר.
אמנם ככל אדם הנמצא בקושי, ישנם זמנים שהאדם מרגיש שאין לו כח, שהוא היה רוצה כבר לחיות חיים פשוטים, חיים של הנאות ושל שלוה, אך מול עיניו מזדקרים דברי חז"ל: "ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף"!
אף הענק שבענקים, יעקב אבינו כאשר הוא ביקש לישב בשלוה (כמובן השלוה שלו לא היתה של חוסר מעש כפי שרגילים לציר אלא שלוה של עבודת ה' יום יומית של לימוד קבוע ושל בניה רגילה שלא מתוך אילוצים הגורמים לחריגות ולהתמודדויות שונות).
כבר אמר אחד מגדולי התנאים "לפום צערא אגרא" שלפי הצער הוא השכר, ולא רק השכר של העולם הבא, אלא גם השכר של העולם הזה, ההשפעה של הדבר על האדם היא אחרת כאשר הוא השקיע את כולו, כאשר הוא התמודד עם הדבר והתגבר ובנה את הדבר במו ידיו.
אך עוד נקודה גורמת לנו, במיוחד בדור שלנו, לקושי לחיות חיים של קיום מצות, למרות שאנו מזוהים עם האידאלים של היהדות והוא, שהאידאלים הם דברים גדולים, אך המעשים הפרטיים של מצוה זו או אחרת, אינם קשורים אל אותם האידאלים, ובכך כאשר ניצבים אנו מול הדרך הכללית, קל לנו מאד לבחור בדרך של האמונה, אך כאשר אנו נתקלים בדברים ה"קטנים" ה"יומיומיים" אנו לא מרגישים בהם את הגדלות, ולכך אנו מתקשים למצוא את ההתמסרות לקיים אותם.
התיקון לדעתי לבעיה זו היא בלימוד אמונה, לימוד לא רק של האמונה הכללית, אלא לימוד של חשיבות המצוות, חשיבות החיים התורניים בפרט, ועד כמה חשובה כל מצוה.
על ידי לימוד זה כל מצוה מתחילה להאיר בנו אור אחר, והיא נהיית חביבה יותר ויותר בעינינו. המצות הן כמו אבנים שיש בהן יהלום, כאשר אנו עושים אותן בלא להתבונן ובלא להתכונן אליהן הן מכבידות עלינו, אך כאשר אנו משקיעים בלימוד שלהן, בבירור שלהן, ממילא אנו מנקים את כל הלכלוכים של האבנים, את כל העפר וכו' ומגלים שהאבנים הן בעצם יהלומים יקרים וכלל לא מכבידים אלא רק מעוררים רצון ותשוקה לקיים אותן.
אמנם בלימוד של המצות ישנן כמה דרכים, כמה דרגות, שהמצות הן עמוקות עומק גדול, אוצר גדול טמון בכל מצוה, וככל שנעמיק יותר נגלה כמה הן נפלאות יותר ממה שהיינו מעלים בדעתנו.
לא תמיד כל אחד יכול לחדור לעומק של כל מצוה, אך עצתי היא להתחיל בלימוד של הרובד הפשוט יותר של המצוות, לדוגמא הרובד המוסרי והרעיוני הפשוט הנמצא כבר בספר החינוך על כל מצוה ומצוה. בספר החינוך כתב על כל מצוה את שורשי המצות, הסבר רעיוני ומוסרי על המצוה בצורה פשוטה.
לדוגמא, על מצות כיבוד הורים כתב הוא שישנו יסוד חשוב של הכרת הטוב. כאשר האדם נדרש לכבד הורים, לפעמים הדבר מכביד עליו, הוא היה רוצה לעשות דברים אחרים והנה המצוה מכבידה עליו וגורמת לו לרצון לנסות לברוח מהמצוה, אך כאשר הוא לומד את הדברים, הוא מכיר כמה באמת הוא מחויב להכיר טובה להוריו על כל אשר גמלו עמו, וגם הוא לומד את החשיבות של היסוד של הכרת הטוב בבניה הישרה של האדם, ממילא הדבר יקל עליו מאד את קיום המצוה וכו'.
אחר השלב הזה אפשר להתקדם בעוד ספרים רבים בענין, ובלימוד גדול על חלק חשוב בתורה.
בגיל שלך הייתי ממליץ לך, לנסות ללכת למוד שנה במדרשה לבנות, לנסות למצוא אפשרות ללמוד את הנושא בצורה יסודית וטובה, ובכך לפחות לקבל כיוון ברור בדרך החיים, ואולי אף למצוא שם הדרכה יותר קרובה לכל ההתמודדויות והשאלות, ובכך לגרום שהשנה הזו תהפך להיות אבן יסוד לבנין החיים בהמשך.
אם תרצי אשמח להמשיך לעזור ככל שאוכל.
בברכת הצלחה רבה
יצחק
[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!