אתם יכולים להסביר לי איך יתכן שה' ציווה על עמ"י להרוג את כל יושבי הארץ? כולם, גברים, נשים, ילדים?
מה האכזריות הזאת? העיקר לנו הוא אמר: "לא תרצח"?
השאלה הזאת היא לא שלי, אני מאמינה שאם ה' ציווה על זה יש לו סיבות טובות. אבל מישהו אחר שאל אותי, ולא ידעתי מה לענות לו. זה מישהו שכרגע די על סף חזרה בשאלה, ואני ממש רוצה לעזור לו להשאר דתי. הבעיה שאין לו ממש אמונה ב"כל מה שה' עושה זה לטובה".
מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לו להבין את זה?
שלום וברכה.
כל הכבוד לך על האיכפתיות מאנשים והרצון לקרב אותם לעולם האמונה.
אם אני מבין נכון, את מחפשת תשובה כמה שיותר ´פגז´, תשובה ברורה שתסביר לו איך הציווי על השמדת יושבי הארץ מתיישב עם המוסר.
כאשר אנו עוסקים בלימוד לעצמנו, הרצון הזה הוא מצויין. כי הרי אנחנו יודעים שבעומק יש לכל דבר הסבר פשוט ובהיר, וכמובן אנחנו רוצים לחשוף אותו ולהתחבר איתו. אמנם לא תמיד הדבר ביכולתינו, אבל זה לא סותר את הרצון ואת היכולת שבכל זאת קיימת לפעמים.
אבל כשמדובר בתשובה לאחרים, הכיוון הוא אחר לגמרי. זה מאוד מפתה למצוא ואחר כך גם לומר לאחרים תשובה כמה שיותר מוחצת. אני עצמי מתבלבל לפעמים ונוקט בדרך הזו. אבל אני חושב שהיא [ממש לא הכיוון הנכון].
לדעתי כשאנחנו עוסקים בהסברת כל דבר, ובפרט בהסברת האמונה, אנחנו צריכים לומר רק דברים שאנחנו מזדהים איתם. להיות מה שאנחנו, בלי זיופים ובלי דקלומים של תשובות שאמרו אחרים.
אמרו חכמים "למד לשונך לומר איני יודע´. מותר לנו וצריך שנאמר במקומות המתאימים שאנחנו לא יודעים. אם על כל שאלה נרגיש שחייבים למצוא תשובה, זה יהיה בשלב מסויים מזוייף, והדבר כמובן יורגש.
אם אנחנו תמיד מחפשים תשובות ´פגז´, אנחנו בעצם משדרים שבלעדי תשובה כזו כל האמונה שלנו קורסת.
לעומת זאת אם נאמר פשוט מה שאנחנו מאמינים בו, מי שמדבר איתנו מבין שגם אנחנו בני אדם, שיש להם שאלות והם לא מדחיקים שאלות אמיתיות, כמו שאברהם אבינו שאל "האף תספה צדיק עם רשע", וירמיה שאל "מדוע צלחה דרך רשעים". הוא גם יבין שהאמונה שלנו היא מספיק איתנה, שדבר אחד שלא מבינים לא גורם לקריסה שלה, ולהיפך – אם היינו מבינים הכל, זה היה סימן שמשהו כאן לא תקין. אחרי הכל, אלוקים הוא לא בן אדם…
אם נחזור לשאלה שלך, את כתבת דברים מאוד מאוד נכונים כשהתחלת שיש לנו אמון בקב"ה גם אם לא מבינים כל דבר, ולדעתי את הנקודה הזו בדיוק את צריכה להסביר, כי איתה את מזדהה. להסביר שאמנם את לא מבינה, אבל יש לך אמון – וכאן כמובן את צריכה לחשוב טוב עם עצמך, מהיכן נובע האמון בקב"ה?
כמובן, כל זה לא סותר את הרצון להעמיק עוד ולנסות להבין מה שאנחנו יכולים להבין…
בהקשר לכך אעיר, כי יש בעובדות שהוצגו בשאלה משום חוסר דיוק בעובדות. סדר המאבק בדברים פרק כ´ פסוקים י´ ואילך (ואכן יהושוע בעת כיבוש הארץ נהג כך) הוא שיש ליושבי הארץ שלש הצעות ואפשריות: הראשונה היא ´וקראת אליה לשלום ´. כמובן שאין ´שלום ´ זה פירושו ויתור על חלקי א"י או גירוש יהודים חלילה, אלא קבלה מלאה של שילטונינו בארץ, וכמובן תשלום מיסים.
אפשרות שניה היא לברוח, ואנו מחוייבים לאפשר לרוצים לעשות כך ולא לפגוע בהם.
האפשרות השלישית היא הפחות נעימה, והיא לעשות עימנו מלחמה. כדי שאפשרות זו תהיה מרתיעה הם צריכים לדעת שאנו נחושים בכוונתינו, ואם לא יבחרו בשתיים הראשונות נאלץ אנו לבחור בשלישית. שהרי ברור שלא שייך שנבוא לארץ ואותם גויים מקולקלים ותרבותם המקוקלת ימשיכו להיות בארץ ´למען לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם אשר עשו לאלוהיהם, וחטאתם לה´ אלוקיכם´. ואין זו סתם סברה, לצערינו כשלא קיימנו ציווי זה חטאנו ונפלנו שוב ושוב.
על כל פנים גם העמדת העובדות על דיוקן אינה פותרת את השאלה, כי לא מובן באיזו זכות אנחנו יכולים מכוח הדאגה לעצמנו להרוג אנשים אחרים.
ראי על כך:
מלחמת רשות – איפה הצדק?https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=57422
למה יש רע בעולם? ולמה להשמיד את עמלק? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=30668
[לסיכום], אני חושב שהתשובה – לאחרים ולעצמך – צריכה להכיל כמה יסודות:
א. הזדהות עם השאלה. אדם שהשאלה הזו נראית לו מופרכת מעיקרה – הוא בדרך כלל אדם שעומק אמונתו לוקה בחסר.
ב. העובדה שאנחנו לא מבינים, לא מערערת לנו את האמונה. כמו שאם לא מבינים משהו שההורים עושים עדיין יודעים שהם אוהבים אותנו.
ג. בשלב האחרון, יש שתי תשובות שנראות לי לגיטימיות. האחת היא פשוט ´לא יודע´, והשניה היא לומר מה שבכל זאת אנחנו יכולים להבין.
ראי עוד:
מלחמת רשות – איפה הצדק?https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=57422
למה יש רע בעולם? ולמה להשמיד את עמלק? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=30668
עוד משהו שחשוב לדעת הוא שרבים מה"חוזרים בשאלה" אינם עושים זאת בגלל קושיות שכליות. בדרך כלל הדבר נובע מכך שהם לא נפגשו עם האמונה בעומקה ובצורה חיה. לפעמים גם יש רמה של אמונה שמספיקה לאדם אחד, ואילו אדם אחר תובע אמונה עוד יותר עמוקה וגדולה, וכשהוא לא מקבל אותה – הוא חושב שהוא כופר. הוא באמת כופר, באמונה הלא מזוככת. בעניין הזה אפשר להרחיב עוד הרבה, אבל "מה שהלב חושק הפנאי עושק…"
בהצלחה רבה ושבת שלום
חיים טובים ושמחים
יעקב,
yaakov@makshivim.org.il