שלום וברכה.
פעמים רבות שואלים אנשים שאלות כמו: "איך ייתכן שהיתה שואה?", או "איך ייתכן שהקב"ה מעניש אדם צדיק?" וכדו'… והתשובה שבד"כ עונים היא שאיננו יכולים לדעת ולהבין את דרכו של הקב"ה בהנהגת העולם ומיד מצוטטים את הפסוק "לא דרכיי דרככם".
אולם כאשר הלכתי למקור עצמו (ישעיה נ"ה, ח') וחיפשתי בהקשר למה הוא נאמר גיליתי שהוא מדבר על חזרה בתשובה- על כך שבבית דין של בנ"א חזרה בתשובה אינה מוחקת את החטא ובבית דינו של הקב"ה להיפך- חוזר בתשובה עומד במקום גבוה יותר מהצדיקים שבאנשים. ועל זה הקבה אומר לנו "לא דרכיי דרככם"- אינכם מסוגלים להבין את מושג החזרה בתשובה.
להשליך את זה על כל דרכיו של הקב"ה בעולמו נראה לי קצת מוגזם. מה גם שמעיון בכל התורה כולה דרכיו של הקב"ה הן די מובנות ועיקביות: עמ"י נענש אם הוא חוטא, ונגאל אם הוא חוזר בתשובה. כך היה לאורך כל ההיסטוריה. זה מה שנאמר בכל ספרי הנביאים. אינני רואה כל סיבה להכריז שאי אפשר להבין למה ה' מעניש אותנו. להיפך, נראה לי שבכך אנו מפספסים את המטרה- הקב"ה מעניש אותנו כדי להחזיר אותנו בתשובה וכשאנו עונים על כך "לא דרכיי דרככם" אנו מעבירים את האחריות מאיתנו אל הקב"ה ולא שבים בתשובה.
האם כל שאר הרבנים מסכימים איתי או שמא אינני מבינה את הדברים נכונה?
אודה לך מאוד אם תשיב לשאלתי בהקדם שכן היא ממש מטרידה אותי לאחרונה.
בתודה מראש
יעל
ליעל שלום,
כתבת דברים מאוד חשובים ואני מאוד מזדהה עם עיקרם.
בכל זאת אני חושב שזה לא סותר גם את מה שרגילים לומר… ועכשיו אסביר.
ההבנה שלך בפסוקים בישעיה היא נכונה, ואכן ההקשר הוא שאנחנו לא מבינים את דרכיו של הקב"ה מבחינת היכולת לקבל אנשים החוזרים בתשובה. כמו כן, ממקורות רבים עולה שהקב"ה מעניש אותנו לפעמים כדי שנחזור בתשובה. למשל, הגמרא (ברכות ה ע"א) אומרת שכאשר באים יסורים על אדם עליו לפשפש במעשיו, וכמובן הדברים נכונים גם ביחס לאומה כולה, שאם באים עליה יסורים אז כנראה היא צריכה להזדכך. וכמו שכתבת, עניין זה רואים רבות בתורה ובדברי הנביאים.
הסיבה שמביאים את הפסוק "לא דרכיי דרככם" בהתייחסות לנושאים נוספים נובעת מכך שישנם מקורות נוספים שמראים שלא רק ביחס לחזרה בתשובה אין אנחנו מבינים את דרכיו של הקב"ה, אלא גם בדרכי הנהגתו בעולם בכלל. לדוגמא, בברית בין הבתרים אמר ה' לאברהם אבינו שזרעו יהיה גר בארץ מצרים "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה", וברור שאין כאן עונש כי עם ישראל עדיין לא נולד, אלא זהו "כור ההיתוך" של יצירת עם ישראל (אמנם חז"ל אמרו שגלות מצרים באה בגלל חטא של אברהם, אבל הסבירו הרמח"ל והמהר"ל שאין הכוונה שזהו עונש, כי לא שייך עונש כל כך חמור לעם ישראל כולו על מעשה אחד של אדם אחד, אלא שסדר ההנהגה האלוקית היא שגם דברים שצריכים להיעשות כחלק מהתכנון האלוקי של העולם 'ניתלים' במעשים אנושיים, ואין כאן מקום להאריך). גם באותה גמרא העוסקת ביסורים הבאים על אדם נאמר שאם אותו אדם לא מצא יסורים אז כנראה אלו הם "יסורים של אהבה", שנועדו לזכך ולרומם, וכן נאמר שם ש"ארץ ישראל נקנית ביסורים", כלומר עם ישראל מתקשר ומתחבר חיבור של נצח לארץ ישראל דרך מסירות נפש. כי על דבר שמוסרים עליו את הנפש מתקשרים באמת, ועל דבר שמקבלים בקלות גם מוותרים בקלות.
יש עוד מקורות רבים לכאן ולכאן. [מה שברור זה מה שאת כתבת, שאם רק נאמר "לא דרכיי דרככם" על כל דבר – נפספס את הכל. אנחנו תמיד צריכים לשאוף ולהבין מהו המסר האלוקי בדברים שקורים לנו]. נכון שדרכיו של הקב"ה נשגבות מאיתנו, אבל כמו שהוא נתן לנו תורה בשפה שמובנת לנו כך הוא גם נוהג כלפינו בצורה שאנחנו נבין מהו המסר.
לכן, אנחנו צריכים תמיד לנסות להבין מהו המסר האלוקי בכל דבר, אבל לזכור שיש גם מהלכי – על, שאינם באים בהכרח כעונש על מעשה מסויים שלנו, כמו גלות מצרים שהזכרתי קודם.
[איך אפשר להבין את המסר האלוקי?] כשהיו נביאים זה היה הכי פשוט. אבל היום כשאין לנו נביאים, הכל בגדר השערות. כל השערה היא טובה בתנאי שהיא מקדמת – שהיא עושה [אותנו] מתוקנים יותר. לעומת זאת, השערה שהתוצאה שלה היא שאנחנו מסתכלים בצורה שלילית על אנשים [אחרים] אין לה שום טעם, ברור שהקב"ה לא העניש מישהו כדי שמישהו אחר יטיף לו מוסר בצורה שאינה נשמעת. להיפך, יש מקורות רבים המצביעים על כך שהקב"ה חפץ שעם ישראל ילמד זכות זה על זה ולא יחפש את פגמיו של הזולת.
[לכן לגבי השואה], אם יבוא אדם ויאמר שהוא אישית התחזק בעניין מסויים כתוצאה ממנה אז מצויין, וכן אם כל העם יקבל על עצמו משהו. אבל דוקא בגלל העוצמה של השואה, ודוקא בגלל שמי שנהרג בה היו בחלקם הגדול אנשים צדיקים וטהורים, יתכן מאוד שהיא דומה יותר ל"גלות מצרים" שכאמור לא באה על חטא אלא כדי ליצור את עם ישראל, וכפי שמאריך בכך המהר"ל בספרו "באר הגולה". לפעמים רק במבט לאחור אפשר לראות חלק מהתמונה, וכמו שאמר הרב צבי יהודה זצ"ל על השואה שהיא היתה חורבן נורא אבל בדיעבד ראינו שהיא היתה במידה רבה חורבן של הגלות, והיא דחפה את עם ישראל לשוב לביתו האמיתי.
[לגבי אדם צדיק שסובל יסורים], כבר הזכרתי את דברי הגמרא בברכות שההסבר הראשוני לכך הוא שהם באים כדי לעורר לתשובה, אבל יש גם יסורים של אהבה. בנוסף, יש ספר שלם בתנ"ך העוסק בעניין – איוב. רעיו היו בטוחים שהיסורים באים כי הוא חוטא, אבל בסוף גילה הקב"ה בעצמו לאיוב ש"לא דרכיי דרככם", ושלא תמיד יכול אדם להבין את מעשה ה'. יש תשובה מאוד יפה שמאריכה בעניין איוב, בקישור: האם ה' היה באושוויץ? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=43817
[לסיום אני רוצה לומר משהו גם על חבלי המשיח שאנו נתונים בהם], לפי מה שלמדתי מרבותי. ברור שאם הגאולה לא באה בצורה חלקה אז כנראה שעם ישראל עדיין אינו מתוקן, כמו שאמרו חז"ל "לא זכו בעתה, זכו אחישנה" והסביר אור החיים שאם אנו רואים שהגאולה מלווה ביסורים זה מראה שהיא גאולת "בעתה" ולא גאולת "אחישנה". האם יש כאן עונש, שמטרתו שניטיב את דרכינו? האם יש כאן ניסיון שמטרתו לנסות את דביקותינו בארץ ישראל, וכמו שכתב הגר"א שיהיו נסיונות כאלו במהלך חבלי המשיח? כיון שאין לנו נביאים, כנראה ה' רוצה שנתייחס אל כל האפשרויות המעוגנות בדברי חז"ל ובהיגיון כאל אפשרויות נכונות, ושנפעל בהתאם כמובן. יחד עם זאת, אנחנו צריכים לזכור שלא את הכל אנחנו מבינים, ובמיוחד בדברים הקשורים לעם ישראל כולו – לזכור שלא את הכל אנחנו מבינים, והקב"ה 'מבשל' דברים שרק אחרי הרבה זמן נביא אותם.
ישר כח על השאלה המחכימה, ואשמח להמשיך לדון בנושא יחד דרך התגובות,
יעקב.
