איך אדם יכול לפשפש במעשיו ולומר שהוא לא עשה רע?

שלום לך.
שאלת שאלה יפה ואני חושב שאפשר לענות כמה תשובות. נקודת המוצא של כל התשובות שאני מסוגל לחשוב עליהן היא שלא מדובר על מחשבה של האדם האם הוא מושלם, כפי שהצגת בשאלה, אלא מחשבה האם יש הצדקה ליסורים שבאו עליו. התשובה הראשונה היא שאמנם הוא מוצא חטאים, אבל הוא לא מוצא מעשה חמור שיגרור אחריו יסורים שכאלה. תשובה אחרת אפשרית היא שאמנם הוא מוצא חטאים, אבל בחכמתו הוא יודע שלא ייתכן שיסורים אלו הגיעו לו בגלל החטאים המסוימים, כי, כאשר מחכימים באמת, יודעים לעשות חשבון מדוקדק ולדעת גם מהי הסיבה האפשרית לכל עונש (כפי שמופיע בגמרא באותו מקום בהמשך שבגלל חטא לגבי גפנים – חוסר נתינת זמורות לאריס, נפגע היין שיוצא מאותם הגפנים – מידה כנגד מידה). תשובה שלישית שתיתכן היא שאכן יש חטאים אבל מכיוון שאנחנו מאמינים שהשפה שהקב"ה מדבר בה אלינו היא המציאות צריך להגיע למצב שבו ברור לאדם מה בדיוק הוא צריך לתקן והגמרא מדברת על המציאות שבה האדם מרגיש שהוא לא מבין מה בדיוק הקב"ה רוצה ממנו. (שאלת כיצד אדם יכול להעיד על עצמו שהוא צדיק והרי איננו יודע הכל אבל אם מבינים שהשפה של הקב"ה לדבר אלינו היא המציאות אז כאשר יש יסורים הקב"ה רוצה שנלמד מהם על פי יכולתינו והכרתנו את עצמנו, ולא כפי גדולת הבורא שאין מי שיצדק לפניו). נראה לי שהתשובה הזו לא כל כך נכונה, אבל אפשר לומר אותה ויש לה מקום.
התשובה האחרונה שאכתוב לך היא שאכן, ישנם אנשים שמודעים לעצמם כל כך, כפי שיודעים אנחנו על תנאים ואמוראים שידעו לדקדק במעשיהם בצורה מופלאה ובאמת לא יודעים על חטא שהם עשו שבגללו הם צריכים להיענש. נכון, בימינו המציאות הזו חסרה, אבל צריכים לדעת את גדולת הדורות שהיו ולהכיר בנפלאותיה.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il