איך משנים את האופי?

שלום יקרה.
קראתי את מכתבך בכאב מהול בשמחה. מצד אחד הרצון שלך לעזור והאכפתיות שלך הרשימו אותי. מה גם שעצם העובדה שדבר כזה מציק לך מראה עלייך, על אישיותך. ויחד עם זאת מראה את כוחותייך.. (לא היית שואפת למשהו שאינך יכולה להשיג….)
אך, חשתי את כאבך כשכתבת "זה מאוד מפחיד אותי" "רק בנושא הזה היה לי בעבר ביטחון עצמי"…. אני באמת מבינה לליבך וכואבת את כאבך. אני נורא רוצה לעזור לך. אך יפה עד כמה שאכתוב, דברי לא ישנו כלום אם לא תאמיני בכוחותייך! על כן זו צריכה להיות נקודת הפתיחה שלנו. את צריכה קודם כול להאמין בכוחותיך!
השבת חברה שלי ניגשה אליי ואמרה לי- "טל, אני לא יודעת מה יש לי. נגמרו לי הכוחות. פשוט אין לי כוח לעשות כלום. אני יושבת במיטה מדברת בטלפון מהמיטה, ישנה רוב הזמן. פשוט אין לי כוחות". הרגשתי בקולה את כאבה. שאלתי אותה האם יש סיבה מיוחדת לכך האם משהו קרה והיא ענתה: "לא. לא קרה שום דבר מיוחד. פשוט אין לי כוח."
הקשבתי למה שסיפרה, חשבתי מעט ואז עניתי לה ואני אומר לך מה שגם אמרתי לה-
אדם, באשר הוא אדם, טומן בחובו עולם ומלואו! בכול אחד ואחד מאיתנו יש כוחות עצומים! אנחנו פשוט צריכים לגלות אותם.
אנחנו נתונים לכל מיני מצבים במהלך חיינו. ואז עומדות בפנינו שתי אפשרויות- האחת, לנחם את עצמנו, להגיד כמה אנחנו מסכנים… לא לקום, להישאר למטה.
והשנייה, לתפוס את שקרה לנו באופן חיובי. להסתכל עליו בעיניים ורודות, להאמין, ולהמשיך הלאה! לעלות בכול המרץ.
אני אוהבת להמשיל את משל ההר.
[דמייני אותך על הר גבוה.
פתאום, מאיזושהי סיבה את מתחילה להתדרדר במורד ההר.
עכשיו.
את יכולה להתייאש, להרים ידיים, ולהמשיך להתדרדר. ואז כואב יותר ויותר.
אבל.
את גם יכולה להיאחז במשהו ולהתחיל לטפס.
ומה שאת נאחזת בו זה האמונה שמפעמת בלבבות כולנו!]

יקרה, את חייבת להאמין בעצמך!
[מהמצב בו את נמצאת את יכולה רק לעלות.] אדם המרגיש שהוא לא עושה כלום, וכואב על כך, הוא אדם שמיואש ועל סף דיכאון! אך [העצבות והדיכאון אינם מקומך!!] מקומך בשמחה ובעשייה!
אני בטוחה שברגע שתאמיני בעצמך, ותגידי- אני יכולה לתת ולתרום. יש לי מה להציע לעמ"י, ותיקחי על עצמך משהו שיהיה לך טוב ושמח לעשותו, אני בטוחה שתצליחי, ותעלי, ורק תוסיפי עליה.
אני ממליצה לך לקרוא כול מיני מאמרים, לשבת לעשות כול מיני דברים שאת אוהבת בכול מיני תחומים, לפתח את כישורייך. את עוד צעירה, אבל אין עלייך את העול של בי"ס, את יכולה לקום ולעשות. וכיד הדמיון הטובה עלייך……
מצאי לך תחום בו את רוצה להתנדב. תתחילי בקטן, מפעם בשבוע ולאט לאט תמשיכי. חשוב שלא תקפצי על הכול בבת אחת, אלא לאט לאט תעשי מה שאת יכולה, ועם הזמן את תעלי.
אני רוצה לספר לך משהו קטן על עצמי….
לפני כמה שנים בערך קרה לי איזשהו מקרה לא פשוט. אני נורא התעצבתי על כך. התעסקתי בו הרבה (במחשבות). באותה תקופה הייתי גם בבנ"ע ובמד"א ועשיתי עוד כול למיני דברים. ורציתי לעשות עוד ועוד וראיתי שזה לא הולך לי.
התעצבתי על כך. ואפילו קצת כעסתי על עצמי.(את ודאי חשה את זה..)
דברתי עם חברה ואמרתי לה- אני מפחדת ליפול! מה יקרה אם פתאום אאבד את כוחותיי לעזור לאנשים?! אני לא פה ולא פה…..
והיא אמרה לי- טל. את צריכה להשקיע קודם כול בעצמך. ברגע שתרגיעי את מחשבתך, תבני את עצמך- באופן אוטומטי את תתני לאחרים ותספיקי עוד ועוד דברים. בינתיים את עושה מה שאת יכולה וזה טוב ויפה. אל תתעצבי על כך שאינך מספיקה הרבה. את מספיקה הרבה יחסית למצב בו את נמצאת.
היא הסבירה לי שכאשר לוקחים כוס וממלאים אותה. ברגע שנמלא אותה עוד ועוד, בשלב מסוים גם אם נרצה וגם אם לא, המים ישפכו מתוכה אל הסביבה שלה. כך גם האדם. כול חייו ממלא עצמו. ברגע שיתמלא עד הסוף אורו ישפך החוצה. בין אם ירצה ובין אם לא. אסור להפסיק למלא את עצמנו. כול פעם צריך להוסיף עוד ועוד לבנה לבניין האישיות. תשימי לב, גם בכוס ברגע שתפסיקי להוסיף לה מים, בשלב מסוים המים יפסיקו להישפך ממנה.
אחרי השיחה שלי איתה, חשבתי לעצמי. עשיתי מעין חשבון נפש. החלטתי להתמודד עם הדברים, לקחת את עצמי בידיים. היום כשהמצב נרגע מעט אני ב"ה מוסיפה עשייה. וזה בונה אותי. ללא ספק.
מעבר לתרומה שאת נותנת לעמ"י את תורמת גם עצמך.
בקיצור, יקירתי,
עצתי הראשונה אלייך- תשבי עם עצמך ותחשבי למה הגעת למצב הזה. האם קרה משהו? עשית משהו? מאיזה רגע הפסקת לעשות דברים? איך זה קרה? מה משך אותך בעבר לעזור?
אח"כ, שבי ותכתבי על דף חלק את תכונותייך הטובות. כתבי מה טוב [בך]. ואחרי כן, בסוף הדף צייני דברים שאת רוצה לשפר בעצמך.
אחרי שתכירי את תכונותייך , מצאי דברים שאת אוהבת לעשות ושימלאו את יומך.
אחרי שהכרת את כוחותיך, ומצאת דברים שאת אוהבת לעשות, ובנית את עצמך. חפשי מקום בו את יכולה גם לתת מעצמך. מקום שתאהבי לתת בו, שיהיה לך כיף לבוא אליו כול יום. ותתחילי להתנדב בו באופן זמני אחת לשבוע.
לאט לאט הוסיפי לעצמך עשייה, בתחומים שאת רוצה ואוהבת. חשוב שתתני גם לאחרים [וגם לעצמך].(משל הכוס זוכרת?!)

אני מאוד מקווה שמה שכתבתי כאן האיר לך מעט. אם תרצי לשבת יחד ולברר את העניין עוד, את מוזמנת ליצור איתי קשר בטלפון או במייל. לפעמים שיחת טלפון טובה הרבה יותר ממכתב. אני באמת בשמחה אעשה זאת!
אני אשמח לשמוע את תגובתך על המכתב .
כתובת המייל- israel33@zahav.net.il

אני סומכת עלייך שאת תתקדמי ותבני את עצמך!
אל תתייאשי! חיזקי ואימצי!

רק טוב ושמחה,
טל.

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!