רק חברה שלי שומרת נגיעה בשבט, וקשה לה!

שלום וברכה. קודם כל רציתי להגיד שכיף לחברה שלך שהיא זכתה לחברה איכפתית כמוך. אני מתארת לעצמי שהמצב בשבט באמת מעיק עליה ואני בטוחה שהתמיכה והעזרה שלך מסייעות לה להתמודד. ברשותך אני אכתוב לחברתך בגוף שני ואם תרצי, תוכלי להפנות אותה לתשובה.
לחיות בחברה בה דפוסי ההתנהגות שונים ונוגדים את דפוסי ההתנהגות שלך זה דבר לא פשוט. אני מתארת לעצמי שממש קשה לך להגיע לסניף ולראות פעם אחר פעם את הקשרים בין הבנים והבנות בשבט שלך, לעמוד מנגד ולא לדעת מה לעשות… מאד הזדהתי עם תחושת התסכול שלך כי אני מתארת לעצמי שהיית רוצה לעשות משהו, אבל… מה כבר אפשר לעשות?
אז חשבתי קצת על הדברים ויש לי 2 הצעות בשבילך- אחת קשורה רק אליך ואחת קשורה לכל השבט. לפני כן, אקדים ואומר שלפעמים כדי להתמודד עם מציאות מסויימת שקשה לנו איתה נדרשת מאיתנו היכולת לשנות את נקודת המבט, את הראיה של המציאות וממילא גם את יחסינו אליה.
הייתי רוצה להציע לך שתנסי להסתכל על המצב כאיזשהו נסיון שאת עומדת בו- נסיון עם 2 צדדים: צד אחד שלו זה היכולת שלך [לעמוד מול השפעת החברה] והצד השני זה היכולת שלך [להשפיע] על החברה. 2 ההצעות שיש לי קשורות כל אחת לצד אחר של הנסיון.
אני לא מכירה אותך אבל אני יודעת שהרבה פעמים מצבים כאלו מצריכים הרבה כוחות מהיחיד שעומד מול החברה, כדי לא להיות מושפע ולכן קודם כל הייתי מציעה לך, בשביל עצמך להעמיק עוד בנושא. ישנם ספרים מעולים בנושא הצניעות (אם תרצי אוכל להפנות אותך אליהם). אני חושבת שעל ידי כך שתחזקי בתוכך את הנושא, והיחס שלך אליו יהיה ברור ובנוי יהיה לך יותר קל.
ההצעה השניה שלי קשורה לכל השבט. הרב סולוביצ'יק כתב מאמר בשם "שליחות" ושם הוא מדבר על תפקידו של האדם. אני רוצה לצטט בפניך קטע קטן מתוך מאמרו. יכול להיות שהוא מוכר לך ובכל זאת אני מצרפת אותו כי נראה לי שהוא מדבר בדיוק אליך…
" את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים בתקופה מיוחדת ובמקום מוגדר ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר [שליחותו של האדם]. ההשגחה יודעת היכן וכיצד יכול הפרט- היחיד על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו, לקיים את שליחותו, באילו נסיבות ותנאים ובאיזו חברה יהא זה בכוחו של האדם למלא את שליחותו…"
אני חושבת שהקטע הזה (וכל המאמר כולו) ממש משנים את תפיסת העולם שלנו בכל פעם שאנחנו ניצבים במציאות של קושי. כי בעצם, מה אומר הרב בדבריו? הוא אומר שיש סיבה שאנחנו נמצאים דווקא פה, בכל מציאות שהיא! יש סיבה שדווקא את נמצאת בשבט שלך! ויש לך שם תפקיד, שליחות שמתאימה רק לך. הקב"ה נתן בך את הכוחות למלא את השליחות הזו!
ומהי השליחות? את התשובה לכך אני לא יכולה להגיד לך בוודאות, אני יכולה לנסות לחשוב בקול איתך. אולי אפשר לנסות להשפיע על שאר הבנות בשבט. איך? קודם כל בעצם זה שאת ממשיכה להתנהג בדרכך ולשמור על ההלכה. ברור לי שגם אם כרגע את היחידה ואולי שאר הבנות מסתכלות עליך כאילו את מוזרה, מתישהו זה ישפיע, ואולי אפילו כבר עכשיו זה משפיע- שהן רואות שיש אפשרות אחרות, שיש מי שלא נוגעת בבנים ובתת מודע הן יודעות שאם הן ירצו- הן גם יצליחו.
ומעבר לכך את יכולה לפנות למדריכה שלך- כפי שאולי כבר עשית, אבל שוב לדבר ולחשוב יחד איתה מה אפשר לעשות, את יכולה לנסות לדבר איתן בצורה עדינה, לפתוח שיחה בנושא עם בת או שתיים ואולי תגלי שבעצם יש עוד בנות שהיו רוצות להפסיק לגעת בבנים אבל אין להם כוח והן צריכות עזרה ואת זו שתוכלי לעזור להן.
תנסי לחשוב על עוד דרכים, כי אני בטוחה שקיימות. העיקר שלא תתייאשי ולא תפסיקי להתפלל עליהן שהן יצליחו להתגבר על היצר החזק כל כך ולעמוד בנסיונות הקשים כל כך.
וגם אם לא תצליחי להשפיע עליהן כרגע, תדעי שדברים לא הולכים לאיבוד. יום יבוא (בעזרת ה' בקרוב) וכל הדברים שאת עושה, ואומרת יכנסו לליבן ויעשו אצלן בתוך הלב משהו.
לסיום, הערה קטנה שחשוב לי להגיד, כל מה שאמרתי נאמר בלי להכיר אותך ובלי לדעת עד כמה קשה לך להתמודד עם המציאות הזו. אני מתפללת בשבילך שיהיו לך כוחות אבל אם את מרגישה שזה מעיק ומעציב מאד, אם את מרגישה שלא טוב לך להמשיך להגיע לסניף במצב כזה, אם את מרגישה מושפעת מהן אני בהחלט חושבת שיש מקום להפעיל שיקול דעת האם להמשיך להיות חלק מהשבט או לא.
מקווה שעזרתי, תדעי שאני חושבת עליך ואם עולות שאלות נוספות בנושא זה או אחר, את יכולה בשמחה לפנות אלינו שוב. (אני מצרפת את כתובת האימייל שלי אם תרצי)
שבת שלום, ברוריה
brurya123@walla.co.il

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!