מה אתם אומרים בקשר לרב אלישיב, ולר' שטיימן ולר' חיים קנייבסקי ולגרז"ן ראש בתי הדין? אם יש חובה ללכת לצבא מדוע הם לא הלכו או יותר מזה מדוע לא עודדו ללכת?
מה, גם החזון איש לא ידע את ההלכה? רק שמדובר בהתרת עגונות דעתם טובה?
קצת מוזר שכל כך הרבה בני"שים דתיים לאומים שומעים קוראים כאורים ותומים את דעתם של הרב ווזנר ור' שלמה זלמן איורבך זצ"ל ודווקא כאן פתאום מסתתמים טענותיהם בדבר אי הליכתם לצבא.
עד עכשיו ראיתי שאתם עושים עבודת קודש ובאמת עונים כהלכה, הייתי מעוניין בתשובה לשאלה זו ואין כאן שום כוונה לקנטר או להתנצח סתם.
בתודה…
שלום לך.
נושא גיוס 'בני ישיבות' הוא נושא רחב וטעון וקשה להקיף אותו בתשובה קצרה. בנוסף לכך גם בתוך הציבור ה'ציוני דתי' אין דעה אחידה אלא יש כמה גוונים,. בכל אופן אתיחס בכמה נקודות.
א. עצם הענין ללכת אחרי פסקים של גדולי הדור דורש בירור. באופן עקרוני כל אדם מצווה 'לעשות לו רב', כלומר להתיעץ עם רב בשאלות ההלכתיות העומדות לפניו. מוסכם שאין צורך לעשות רב אחד לכל הענינים, ואדם יכול לעשות לעצמו רבנים שונים בנושאים שונים. למשל, אדם יכול לשאול רב אחד בעניני 'טהרת המשפחה' ורב שני בהלכות שבת. הדין לציבור זהה גם לגבי הדין ליחיד, וציבור יכול ללכת אחרי רב מסוים בדינים מסוימים ואחרי רב אחר בדינים אחרים. באופן כללי מאד, [הציבור הציוני דתי קיבל על עצמו בעניני כלל ישראל, את מרות מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ובנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל], שמסרו נפשם על העיסוק בתחומים הללו והיו למומחים היותר גדולים בעניני כלל ישראל.
ב. לגבי גיוס לצבא יש להבדיל בין גיוס בני ישיבות (כלומר – בחורים שיושבים ולומדים) ובין גיוס של סתם בחורים. לגבי הראשונים ההנחיה הכללית של הרב צבי-יהודה היתה שיש להתגייס לצבא אלא שיש לדחות את הגיוס על מנת שהצבא לא יפריע ח"ו להתגדלות בתורה (בפועל דחיית השירות גורמת גם לקיצור הזמן שמשרתים. אך כדאי לציין שהוכח, שהשהות בישיבה משפרת גם את איכות השירות הצבאי, והמציאות היא שביחידות הקרביות יש הרבה יותר חובשי כיפות מאחר השיעור היחסי באוכלוסיה, כך שהצבא לא נפסד). יש לציין שאדם יכול לעשות לו רב אף אם רוב הרבנים חולקים על אותו רב (כל עוד לא הכריעה הסנהדרין שאין הלכה כמותו).
ג. בעוד שלגבי בני ישיבות, הבעיה עמוקה יותר וכנראה קשורה בשאלות 'לאומיות' ובשאלת היחס לציונות, הרי בחורים שלא יושבים ולומדים (אלא עובדים במקרה הטוב או מתבטלים במקרה הרע) ודאי שהם חייבים להתגייס ולא לעמוד מן הצד כשבחורים בני גילם מסכנים את חייהם במלחמה באויב. אכן רבים מגדולי הדור ומראשי הישיבות חוששים שמא בחורים אלו יתקלקלו בצבא ולכן הם לא מעודדים אותם להתגייס. לעומת זאת כמה וכמה רבנים בציבור החרדי (וכמדומני גם הרב שטיינמן שליט"א) תמכו בהקמת ה'נח"ל החרדי' שנועד 'לשמור' על החיילים מקלקול וכאמור, הסוגיא מורכבת.
בתקוה שתרמתי קצת להבהרת הנושא. אם תשאל עוד יהיה אפשר להרחיב יותר. אם תקיש את המילה 'צבא' במנוע החיפוש באתר שלנו תמצא עשרות תשובות שמתייחסות לנושא מזויות שונות, והמלצה על ספרים לעיון בנושא.
טוביה
[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!
