איך לא לשפוט אחרים ולא לקנא?

שלום יקירתי!!
קודם כל, כל הכבוד לך על האיכפתיות!
מה שעומד מאחוריי תחושת הקנאה שלך, לפי מה שאת מתארת הוא דווקא לא רגש אלא שכל. את רואה את הדרך שבה מתנהל העולם ואת מחפשת את הצדק בעינייך, ממש כמו ששאל ירמיהו הנביא: "מדוע דרך רשעים צלחה?" [י"ב א] למה הרשעים מצליחים? זה נראה לנו כל כך לא צודק שמי שפגע בנו יוצא בלי עונש ולפעמים גם מצליח מאד!!!!

ואחריי שהשכל מחפש את הצדק ומחליט שהוא לא מוצא אותו, נוצר רגש של קנאה במי שלא נענש, רגש של חוסר השלמה עם מה שנעשה. ההתמודדות עם הרגש הזה היא התמודדות לא-קלה שהרבה אנשים – ובמיוחד אנשים עם "תחושת-צדק" עזה כמו שלך – נדרשים להתמודד אתה.

ואיך מתמודדים?

א. מכיוון שמקור התחושה היא בשכל, אפשר להתחיל את ההתמודדות מהשכל ולא מהרגש.
תחשבי, שאם העולם היה עובד בצורה של "מי שפגע במישהו לא יצליח ומי שהתנהג "בצורה יפה" לשני – יצליח" – הרי באופן טבעי היינו כולנו בוחרים בטוב ולא הייתה לנו כל בחירה בחיים. ולכן, השכר והעונש צריכים להיות "נסתרים".

ב. כדי להבין את דרך ההתמודדות הזאת, אשאל אותך שאלה:
נכון שיש פער גדול שיש בין מה שאת ואני וכולנו נראים מבחוץ לבין מה שאנחנו יודעים שאנו "באמת" – לבין מה שקורה לנו מבפנים???
אני מתארת לעצמי שאת מהנהנת.
ונכון שהרגשת פעם איך מישהו מסתכל עלייך מבחוץ ורואה אותך לגמריי אחרת ממה שאת מבפנים, ועלול בטעות לקנא בך בדברים, שבעצם אין לו סיבה לקנא בהם – לפי היחס שלך אליהם??
אני מתארת לעצמי שגם עכשיו את מהנהנת.
אם כן – זה אותו דבר – גם אצל האחרים. הרבה פעמים אנו נוטים לחשוב שהם "פגעו או עשו רעה כלשהיא ועכשיו זה לא צודק שהם כל כך מצליחים" – אבל, מאוד ייתכן שהם, מרגישים בפנים לגמריי אחרת כלפיי ההצלחה שלהם, שהם מרגישים שהיא "לא באמת" וש"בפנים" הם משהו אחר לגמריי ושאין שום סיבה אמיתית לקנא בהם.

יש עוד דבר שצריך לזכור, שבאופן כללי, ההכרה ש"נסתרים דרכי השם" היא הכרה שעלינו לחשוף אותה בתוכנו מתחת לכל המחיצות שנערמו מעליה. האמונה שהקב"ה מנהל העולם בצדק וברחמים היא אמונה שעלינו להחיות כל הזמן כמו שמחיים אש שלא תדעך, וגם אם יש עליות ומורדות, שאלות ותשובות, קרבות ורחקות – זה חלק מהתהליך, ולא צריך להיבהל מזה. וכאשר אנו רואים מישהו ש"צריך להיענש" אך איננו רואים שהוא נענש – זה המקום לחפש אחר האמונה שלנו, לחזק אותה, ולהשיב אותה יותר ויותר אל הלב.

באהבה רבה,
רעות.

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!