מתמודד עם מחלה קשה ולא עוזרים לי

שלום וברכה.
קראתי את שכתבת ברגשות מעורבים. מצד אחד, התעצבתי על מחלתך ועל כך שמשפחתך וחבריך לא תומכים. מצד שני, שמחתי לשמוע שאתה נחוש בדעתך לעשות עם זה משהו. שאתה אינך מתייאש ונסגר סביב עצמך. יישר כוח עצום על כוחות הנפש שבך, על הרצון ועל המצוות שאתה מקיים למרות הכול. אני מאמינה בך ויודעת שבסוף אתה תצליח! "חילך לאורייתא".

לפני שאציע לך פתרון אני רוצה לגעת במס' נקודות שעלו לי ממכתבך.
קודם כול עליך לדעת שאינך לבד!!! יש לך את ריבונו של עולם שהוא אף פעם לא עוזב אותנו. גם ברגעים הקשים ביותר, שנראים לנו חסרי כול תקווה, הקב"ה איתנו. הוא כרגע מעמיד אותך בניסיון קשה מאוד. וזה סימן שאתה בן אדם ממש גדול! ואני לא אומרת את זה סתם. אם הקב"ה אינו מעמיד אדם בניסיונות שהוא אינו יכול לעמוד בהם סימן שניסיונות גדולים מעידים על אדם גדול.
אני למשל, לא יודעת מה אני הייתי עושה במקומך. עצם העובדה שאתה רוצה לקום ולעשות משהו, מראה על כוחותיך. תזכור תמיד, הקב"ה איתך ולעולם לא יעזוב אותך. הוא שומר עלינו ודואג לנו.
חוץ מזה, יש לך גם אותנו. ברגע ששלחת את המייל הזה אתה כבר לא לבד! אם תרצה- לדבר, או תצטרך משהו, לשתף, לכתוב, כל דבר נשמח לעזור. מבטיחה לעשות כמיטב יכולתי. וכמובן, שעל כל בעיה צוות חברים מקשיבים יעמוד לצידך בכול עת שתרצה.

דע לך, שהבדידות היא תחושה שהיצר כופה עלינו אותה כדי שנתייאש. כדי שלא נעמוד בניסיון שהקב"ה מעמיד אותנו בו. ברגע שהיצר רואה ניצוץ של כוח, ניצוץ של שמחת חיים, הוא יישר ממהר להשבית אותנו. תפקידנו לשתק אותו. להלחם בו ולנצח! להראות לו שניסיונותיו לא יעזרו. ושאנחנו בוטחים בה' ושה' עוזר לנו ועל כן אין מצב בעולם שנשאר לבד.

לעניין משפחתך וחברייך, אני אגיד לך מה עלה לי בראש על תגובתם…..
לפעמים כאבם של הקרובים לנו גדול יותר מהכאב שלנו. זאת אומרת, כאשר אנחנו רואים אדם שקרוב לנו, סובל וכואב, אנחנו כואבים יותר ממה שהיינו כואבים לולא זה היה קורא לנו. יכול מאוד להיות שמשפחתך/ חבריך פשוט נרתעים מהעניין. הם מפחדים. הם אינם יודעים איך לגשת אלייך. מה עושים. הם אומרים לעצמם- אולי הוא רוצה להיות לבד?! מה הוא צריך? אם הוא לא אומר כלום אולי ככה טוב לו?! ועוד כל מיני מחשבות……….
תראה, קשה לי לכתוב לך ממש מה עלייך לעשות, כי לא כתבת הרבה. כשקראתי את מכתבך התרוצצו בראשי כל מיני שאלות כמו-ממה נבעה ההתרחקות? אולי אתה גם הייתה חלק מזה בלי ששמת לב. דאגת כבר לדבר איתם על זה? כמה זמן חוסר היחס שלהם נמשך? לעניין חבריך, יצא לך לדבר איתם על זה? יוצא לך להיפגש עם אנשים נוספים מלבד חבריך, שאיתם אתה יכול לפתוח בשיחה? אך, בכל זאת, זו הייתה בחירתך- לכתוב את שכתבת. ואני שמחה על כך מאוד. טוב שעשית כן. זה חשוב. זה צעד שדורש המון כוחות ואומץ….
אני אציע לך כול מיני דברים בתקווה שלפחות חלקם יהיו רלוונטיים ויוכלו לעזור לך. ואם בכלל יש מקום לפתרונות אלו. חשוב לי לציין למרות כל מה שתעשה, יכול להיות מצב בו זה לא יעזור. לצערנו נבצר מאיתנו לשנות בני אדם. יש אנשים שזה האופי שלהם.ואז הפתרון היחיד שיהיה לך הוא פשוט להתמודד עם זה. לקבל זאת כמו שזה ולהמשיך הלאה. על כן, אל תיקח את זה יותר מדי קשה. אתה תעשה מה שתוכל אם זה לא ילך, אל תתייאש. אתה בעזרת ה' תמצא חברים טובים שיעמדו לצידך למרות הכול. לפעמים –"טוב שכן קרוב מאח רחוק.." לעיתים חברים יותר טובים ממשפחה. אך, אל לנו לפתח תסריטים באוויר. בוא ננסה. תראה מה יהיה. אני מאמינה שזה יצליח בסופו של דבר. אולי ייקח לזה זמן אך זה יצליח בעז"ה.
הנה כמה הצעות שעלו לי-
מכתב. זה יכול להיות רעיון טוב. תכתוב להם מה עובר עליך. ספר להם את רגשותייך. אל תהסס לספר להם מה אתה מרגיש כלפיהם. אמור להם שאתה כואב על כך שזה יחסם ושאתה רוצה שזה יראה אחרת. ספר להם מה אתה מצפה מהם. תראה להם שאכפת לך ושאתה רוצה אותם וצריך אותם לידך. אם תרצה, אני אשמח לעזור לך לנסח את המכתב.
שיחה. אם זה נראה לך אפשרי (וכאן זה כבר נתון לשיפוטך כי אתה זה שמכיר אותם…), ויש לך את האומץ לעשות זאת- זה יהיה ממש מעולה. שב ותדבר איתם. תשמע מה יש להם להגיד. תשאל אותם למה זה קרה. וכמו במכתב, ספר להם על רגשותיך, מה עובר עלייך. שתף אותם ברצונותיך ובשאיפותיך.
אם יש לך אח/ות שקרובים אלייך ויש לך שיחה איתם מומלץ לדבר איתם. לשוחח איתם באופן אישי. חזק את הקשר איתם. תדברו, תבלו יחד, תעשו דברים יחד. תעמיקו את הקשר שלכם. צעד כזה יכול לפתור לך את שתי הבעיות- גם את הנושא של המשפחה (יהיה לך תומך מבפנים…) וגם את הנושא של החברים. תכיר חבר חדש שלדעתי זה הרבה יותר טוב מכול חבר שיכול להיות.
תנסה לפתוח את המעגל החברתי שלך. זאת אומרת, להכיר עוד אנשים. תפתח קשרים אם אנשים שילמדו לאהוב ולכבד אותך למרות הכול. שיכירו בחסרונך אך לא יתחשבו בו, אלא ביתרונותיך. אולי דרך האינטרנט, גם השיעורי תורה זה רעיון טוב. נסה לפתח שיחה עם אנשים ולהפוך אותם לחבריך.
עוד דבר שאתה יכול לעשות זה למצוא דברים שמעניינים אותך ולעסוק בהם. זאת אומרת, תמצא לעצמך דרכים להנות גם שאתה לא בחברתם של אנשים, כשאתה לבד. תפתח את עצמך. תלמד משהו שמעניין אותך, תעשה משהו שאתה אוהב. תבחר לך תחביב ותלך על זה…
מומלץ בחום אם עוד אין לך כזה דבר, לשבת ולכתוב יומן. תכתוב כול שעל ליבך. כול יום שעובר, פרט ביומנך מה אתה מרגיש, מה עשית היום. מה היה טוב ומה היה פחות טוב, מה אתה יכול לשפר ומה עלייך להוסיף. תכתוב כול שעולה על רוחך. יומן זה דבר נפלא. אתה יכול לכתוב בו כרצונך בלי לחשוב מה יאמרו עלייך. אתה מביא בו פשוט את מי שאתה………
תפילה. המון תפילות. דבר אם הקב"ה בכול רגע פנוי. בקש ממנו. שתף אותו ברצונותיך. הוא רוצה לשמוע אותך. לא רק בתפילה, בכלל. דבר עם הקב"ה. תתפלל לרפואתך ולהצלחתך.
תאמין בעצמך ובכוחותייך. אל תתייאש!!! תעשה כול מה שאתה יכול כדי לעשות לעצמך יותר טוב. אל תחכה לאחרים. אם יש משהו שאתה מרגיש שזה יעשה לך טוב, עשה אותו. תשמח את עצמך. תאמין שאתה יכול לעשות הכול. יש לך את הרצון. דע לך שעם הרצון באה היכולת.

זהו בינתיים……אלו הדברים שעלו לי בראש. אתה יכול לעשות את כולם ביחד ואתה גם יכול לעשות רק חלק מתוכם. הדברים שרשומים כאן אינם סותרים אחד את השני, והם אינם חייבים לבוא זה במקום זה….תראה ממה מתאים לך ותתחיל לעשות זאת.
חשוב לי שתדע, שאני פה. אני וכל צוות חברים מקשיבים. לכול מקרה שתצטרך ותרצה. נשמח לשמוע כל שעל ליבך. אם תרצה לספר לי יותר, ולהבהיר מעט את התמונה אני אשמח. כך אולי אוכל יותר לעזור לך.
אני באמת רוצה לשמוע מה איתך. האם תשובתי עזרה לך . אשמח אם תשתף אותי יותר.
בינתיים, אני מאחלת לך המון הצלחה במה שאתה עושה. יהי רצון שתזכה לעלות ולפרוח ולהוסיף אור ושמחה לחייך. שהקב"ה יהיה איתך בכול אשר תפנה ויצליח בידך כול אשר תרצה.
המשך שבוע טוב ושמח. רפואה שלמה.
אור וטוב,
טל.
לתגובות- Israel33@zahav.net.il בבקשה כתוב בכותרת- עבור טל בלבד.