אני ביישן מידי!

שלום רב,
החלטתי לענות על שאלתך משום שהבעיה שאתה מזכיר הייתה פעם גם הבעיה שלי, וכשקראתי מה שכתבת הרגשתי שאתה מתאר כמעט במדויק את מה שעבר עלי פעם.
גם אני הרגשתי שאני לא מצליח לדבר עם הרבה אנשים יותר מכמה משפטים בודדים. באיזשהו שלב (כיתה י') זה כבר ממש הפריע לי וניסיתי לחשוב איך זה שרוב האנשים מצליחים לדבר שיחות 'סמול טוק' בחופשיות ואני לא. הרי, אני לא בנאדם סגור שמתעניין רק בתחומים מצומצמים, אני לא פחות חכם מאחרים וגם אני יודע לצחוק. אז מה כן הבעיה?
הבנתי שיש לי בעיה במעבר מהמחשבות הרבות שנמצאות אצלי בראש אל שלב לדיבור. משום מה, חשבתי שמה שאני חושב לא יעניין אף אחד ולא יועיל בשום דבר, ואם כך, בשביל מה להגיד אותו? הרי לא יצא לי מזה שום דבר! בנוסף, חששתי שמה שאני אומר הוא טיפשי או לא נכון וכולם יצחקו עלי.
נראה לי שאלה הבעיות העיקריות של רוב האנשים השקטים, אבל האמת היא שאין שום סיבה הגיונית לחשוב כך, מכיוון – ואני מניח שאתה מסכים איתי ושגם אתה כזה – שהם לא אנשים 'יבשים' אלא הם פשוט לא מוחצנים, ולכן הם רק נראים 'יבשים'. אני חושב ש'שתקנים' מסוגלים לשפר את מצבם החברתי בצורה משמעותית, אם כי לא לגמרי. אדם בעל אופי שקט לעולם לא יהפוך ל'דברן'.
אומר לך כיצד לדעתי תוכל לשפר את מצבך הלא נעים. אלה הדברים שבהם אני השתמשתי ועזרו לי מאוד.
דבר ראשון: חשוב שיהיה לך רצון להשתנות, וחשובה גם המוכנות לעשות זאת ע"י עבודה עצמית, לא מאוד קשה, אך רציפה.
עליך לנסות לנתח את עצמך ולהבין מהן הסיבות שמונעות ממך ליצור שיחה חופשית עם אנשים. נדמה לי שכך תוכל להשתמש בעצות שאני נותן לך בצורה הכי מתאימה בשבילך.
המסקנה המעשית העיקרית שהגעתי אליה הייתה: לבטא במילים כל מה שעולה לי לראש. אני יודע שזה נשמע נורא פשוט ולא מקורי, אבל הרבה מאוד אנשים 'שתקנים' לא רואים שום צורך לדבר על המחשבות שלהם, וזה מה שפוגע בכישוריהם החברתיים. ראית משהו שעצבן אותך? אמור זאת למי שעומד לידך באותו רגע. שמעת דעה שהסכמת איתה? תגיד את זה. התפעלת ממשהו? תבטא את הרגשתך. לא משנה למי ובדרך כלל גם לא משנה מתי. אפשר באותו רגע ואפשר יותר מאוחר. אני מניח שפעמים רבות תרגיש הרגשה מוזרה של מלאכותיות, או שמה שאתה אומר לא מעניין אף אחד, ולפעמים תזדקק למעט אומץ לדבר עם אנשים על נושאים שבדרך כלל אתה לא מדבר אתם. זאת הסיבה שהוספתי את סעיף 1. למרות זאת, לאחר תקופה של אימון השיחות שלך עם חבריך יהיו יותר עשירות ויותר טבעיות, ותחושת המוזרות תיעלם. אם תתמיד בכך אני מאמין שגם תהיה בנאדם פחות מופנם.
בדרך כלל הבעיה היא לא רק אי ביטוים של המחשבות ע"י הדיבור, אלא גם הבעיה שמרגישים שפשוט "אין לי מה להגיד". יכול גם להיות שזה המכשול העיקרי, ולא מה שכתבתי קודם. בעניין הזה אני מציע לך במשך היום לאסוף לך דברים מעניינים שאתה שומע או שקרו לך, כך שאח"כ תוכל לבוא לאנשים ולומר להם: "שמעת ש…" (או משהו דומה). יתכן גם שככה תתרגל בסוף לספר לאנשים על דברים שקרו לך, גם ללא מלאכת איסוף המידע שלפני זה.
אלו הדרכים שבהם אני השתמשתי, וכיום (בגיל 22), אינני 'דברן' כלל אך יש לי מעגל חברים הרבה יותר גדול ממה שהיה פעם, והרבה יותר קל לי לפתח שיחה עם אנשים שאינני מכיר.
כתבת שאתה חושש שזה יקשה עליך בתור אדם בוגר. לצערי, יש אמת בכך שלאנשים 'דברנים' יותר קל בכל מיני תחומים, ולכן אני ממליץ לך לנסות להשקיע בתחום הזה. אבל, בסופו של דבר, גם האנשים השקטים מוצאים את דרכם ואת המקומות שמתאימים להם, ויש לא מעט כאלה. בעניין מציאת זוג, כדאי שתדע שיש בנות שמעדיפות בחור שקט מסיבות שונות, למשל מהסיבה ששקט מראה על חכמה ועומק, כך שאין לך מה לדאוג בנושא הזה.
יהי רצון שיהיה לך רק טוב והצלחה בהמשך החיים,
נתנאל.