מוחצנות, דימוי עצמי וסליחה ממי שפגעתי בו:

שלום לך.
קודם כל, כל הכבוד על העיסוק בנושא המידות והרגישות ביחס לפגיעה באחרים. זה חשוב מאוד ויכול להועיל לחיים בריאים ותקינים עם אנשים, ולבנייה של מערכות יחסים עמוקות בתוך המשפחה ועם חברים.
א. בעניין הדימוי העצמי יש מאמר באתר שלנו בנושא- https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=2269, את מוזמנת לעיין שם ואם יהיה צורך בכל זאת – שאלי אותנו שוב.
ב. [מוחצנות] פירושה שמרכז הכובד של האדם נמצא בחוץ ולא בפנים.
איכפת לו מאוד מה אנשים חושבים ואומרים עליו, הוא דואג להפגין כלפי חוץ את מחשבותיו ואת מעשיו הטובים ודואג מאוד למעמד שלו ושיחשיבו אותו. השאיפה שלנו היא להיות אנשים "פנימיים" כמה שיותר. בעלי עולם פנימי עשיר, שנהיה מלאים בתחושה של תוכן עצמי ונלך עם מה שאנחנו מאמינים בה מבלי להיות מושפעים מהסביבה החיצונית.
ג. לגבי סליחה מבן אדם – "האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב", אמר הנביא – קשה לדעת מה שמתרחש בלב של בני אדם וממילא אנחנו גם לא חייבים לדעת את זה. מה שמוטל עלינו זה לעשות את המקסימום מבחינתנו. כלומר, קודם כל להיזהר מאוד מלפגוע באנשים. דבר שני, אם פגענו לבקש סליחה באמת מכל הלב ולנסות לפייס את האדם. אם הוא אומר שהוא סולח לנסות להרגיש האם הדברים כנים, או שהם נאמרים מן השפה ולחוץ. אם מרגישים (ויש דרכים לחוש אם הוא עדיין כועס, משדר קרירות, נוטר טינה…) כדאי לנסות ולפייס אותו עוד, לומר לו: אני מרגיש שאתה עוד כועס עלי. למה? מה עוד אני יכולה לעשות? באמת צר לי שפגעתי וחושב לי מאוד לתקן את זה ולהחזיר את היחסים בינינו למסלולם…).
אם בכל זאת הוא טוען שהוא סלח אז זהו מבחינתך. את לא יכולה לעשות יותר משעשית, ולהבא רק תיזהרי באמת מלפגוע.
יישר כח על הרגישות הגדולה
כל טוב
יוני
yony@makshivim.org.il