חבר שלי אמר: אני או הדת!

שלום רב לך!
קודם כל, ללא קשר לשאלתך- אני רוצה להביע את הערכתי אליך על זה שאת רוצה לחזור בתשובה. לא פשוט בדור הכל כך רחוק הזה מה', להחליט החלטה כל כך אמיצה ועל זה מגיע לך כל הכבוד.
השאלה שלך מאוד נוגעת ללב. אכן הצגת את הדילמה בצורה מאוד חותכת.
אני מניח שאתם לא עומדים להתחתן בעשר השנים הקרובות (כידוע לך חילונים לא ממהרים להתחתן). קודם כל הוא ירצה שאת תלמדי מקצוע ואני לא יודע אם הוא התגייס כבר, אבל אם הוא עדיין לא היה בצבא, הוא ירצה להיות שם שלוש שנים ואחר כך ללמוד באוניברסיטה עוד כמה שנים- כך שנראה שהשאלה של חתונה לא עומדת כעת על הפרק.
אני יודע ממה שכתבת לי שאתם אוהבים אחד את השני מאוד, אך את יודעת- לא תמיד אהבה כזאת בגיל מוקדם מסתיימת בחיים משותפים לנצח. זו הנקודה הראשונה שצריך לציין כאן, שלא שאתם זוג נשוי ואת שואלת שחזרה בתשובה יכולה לגרום למתחים ולגירושין, אלא עדיין אין כלום על הפרק (כמובן, בלי לזלזל ברגשות האהבה שביניכם- רק רציתי לומר שאהבה היא דבר שברירי בגיל הזה, למרות שאולי את חברה שלו כמה שנים. כידוע רוב החברים בגיל הזה אינם מתחתנים אלא מוצאים מסיבה זו או אחרת חבירה אחרת להתחתן איתה).
דבר שני – אני לא מבין את חוסר ההתחשבות שלו בך. מה זאת אומרת 'או הדת או אני'. סליחה אדוני היקר, אם אתה אוהב אותה אתה צריך לכבד את הרצונות שלה. הוא לא יכול לפסול את הרעיון הזה של חזרה בתשובה על הסף כי זה לא מתאים לו. קשר של בני זוג זה דבר שמצריך הרבה וויתורים מאחד כלפי השני. אי אפשר לבוא עם עמדות ברורות ולהכתיב לשני את החיים. במיוחד הדברים אמורים לגבי נושאים של אמונה ועניינים של דת- שהם דברים חשובים ומהותיים שהם מעל השכל או הרגש שהוא צריך להתחשב בך. כאשר אחד הצדדים מציב איומים והתניות, זה עלול להעיד שהוא מחפש רק את הכיף של עצמו.
את צודקת ברצון שלך לחזור בתשובה. זאת האמת. אכן חיי נישואין עם אדם שהוא לא רוצה להיות דתי הם מאוד קשים. כמובן שתרצי לשמור חיי טהרת המשפחה- שלא תשנו באותה מיטה כשאת נידה, ואם הוא לא יסכים לזה- לא תוכלי לעמוד בזה לבד. או למשל עניין של חינוך ילדים- אם הוא ישלח את הילדים לבית ספר חילוני בדווקא- זה יהיה נגד הרצון שלך לשמור על אופי של משפחה יהודית.
מבחינתי, הדת היא דבר אמיתי ונצחי, שישתלם לך גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, והחבר הזה הוא ספק אם בכלל ירצה להתחתן איתך, בלי קשר לחזרה בתשובה כמו שרואים שהמון המון חברים הכי טובים בעולם נפרדים כל אחד הולך לדרכו ובהתחלה זה קשה אך אחר כך שוכחים אחד מהשני. וגם אם הוא ירצה בכל אופן להתחתן איתך אני לא מבין איך הוא מנסה למחוק צד כל כך חשוב באישיות שלך.
את צריכה לדבר איתו דוגרי ולא לטאטא את הדברים מתחת לשולחן. תשמע חברי הטוב, אני מאמינה בקב"ה. יש כאן בורא לעולם. אם אתה לא מוכן לקבל אותי איך שאני, כי זאת אני, אך צריך לברר אם אנו מתאימים.
הדברים דורשים אומץ, אני יודע, אך אין טעם לשחק במשחקי חברים, כשאת הדברים החשובים לא מעלים על השולחן. מה גם עכשיו כשאני יודע שאת מאמינה אני יכול לומר לך בלב שלם, שאם תעשי איזה צעד לכיוון האמונה בה', הקב"ה לא יסובב לך מזה רע, ותתחתני עם האדם שיהיה הכי טוב לך.
אם יש התפתחות לאיזה כיוון, או שתרצי יותר לפתח את השאלה, חשוב לי שתחזרי ותשאלי.
ליעד.