אם לא ארקום קשר בגיל צעיר, איך אתחתן?

שאלת הגולש

שלום!
דבר ראשון-רציתי להגיד תודה רבה על כל העבודה קודש שאתם עושים! אתם לא יודעים כמה שאתם עוזרים לי ולעוד הרבה אנשים בעם! באמת, תודה רבה לכם!

אני קראתי את המאמרים על "אהבה בגיל צעיר", אני חושבת שהדעה שהובאה שם ממש נכונה, ובאמת,מנסיון, עדיף להשמר בנוגע לקשרים כאלו..
אבל,כמו כולן בערך, אני ממש מפחדת שחס וחלילה אני לא אמצא את הזיווג שלי. אני בת 17 ואני יודעת שיש לי עוד זמן, אבל בכל זאת, אני ממש מפחדת. ובמיוחד בזמן האחרון, שאני שומעת שעוד מדריכה מתחתנת,ועוד מדריך התארס.. אני כ"כ רוצה להגיע למצב הזה (של חתונה בעז"ה), אבל אני מפחדת.. מפחדת שאני לא אכיר מישו..
לא יודעת איך להסביר את זה, אבל בזמן האחרון, כל דבר שאני עושה, אני חושבת על בעלי. לדוג' כשאני מתפללת, אני חושבת על בעלי (למרות שאני לא יודעת מי הוא..) מה אני יכולה לעשות? אני לא רוצה קשר בגיל הזה, אבל אני מפחדת שאם לא ארקום קשרים בגיל הזה, יהיה לי קשה לרקום אח"כ..
אני יודעת שזה לא ממש שאלה, זה רק התלבטות כזה שזאני צריכה ייעוץ..
תודה רבה לכם!
חודש טוב!

תשובה

שלום לך!!!
ההרגשה שאת מתארת, שאת חושבת על מי שיהיה בעלך בתפילה, וחושבת עליו בכלל – קשורה למציאות הזוגית של האדם בעולם. אכן, ממש כמו שאת מרגישה – אנחנו נולדנו לחיות כזוג. איש ללא אשה ואשה ללא איש – הם חצי בן-אדם.
לכן, ההרגשה שאת מתארת היא הרגשה בריאה מאוד, ואין שום סיבה להרגיש שהיא "לא-בסדר" או משהו כזה. ההיפך, מאוד יכול להיות שדווקא ההרגשה הזאת מראה שאת מאוד בשלה רגשית ומוכנה לנישואים בגיל מוקדם יחסית.

את כותבת שאת יודעת את החסרונות של חברות בגיל צעיר ובכל אופן חוששת שאם לא תרקמי עכשיו משהו איך הוא יירקם אחר כך.
התשובה על זה היא, קודם כל, שכמו כל דבר בחיים – שאם בונים אותו היום, זה לא אומר שהוא יישאר מחר – כך גם כאן.

אבל זה לא רק זה, אלא הרבה יותר עקרוני.
כי הנזק של בניית קשר של חברות שנובע מתוך הפחד הזה של "לא למצוא חתן" עלול להיות נזק גדול מאוד.
ומדוע?
כי כשבונים קשר של חברות בגיל צעיר הרב פעמים זהו קשר שלא מתאים לנישואים – על אף שבחברות עצמה מאוד נחמד לשני החברים ביחד. וקשרים רבים אכן מתפרקים כאשר מגיעה ההבנה הזאת – שהקשר היה מתאים לחברות אך אינו מתאים לנישואים כלל.
ואז, מגיעים לשלב שבו מתחילים להיפגש בשיטה של ה"דייטים" שבה הפגישות הן "מכוונות לנישואים". והרבה פעמים קורה שהחברות הממושכת שהייתה – מפריעה לבניית הקשרים עם הבנים/הבנות שיוצאים איתם.
ואיך זה מפריע?
למשל, דוגמא אחת:
קורה הרבה פעמים ש"נתקעים" בחברות שהייתה וזה מונע מאיתנו להתייחס למי שאנו פוגשים אחר כך ברצינות. לפעמים גם נכנסים למצב של "השוואה" כל הזמן בין מי שפוגשים לבין החבר/ה מפעם, וזה מפריע. ויש לכך עוד הרבה נזקים, שודאי קראת עליהם במאמר שקראת על "אהבה בגיל צעיר".
אני חושבת שכמה שהרצון להכיר בנים הוא בריא וטוב – צריך לנתב אותו למקום בונה. וכאן, יש לי שאלה לשאול אותך:
למה לרקום חברות שהיא דבר בעייתי, ואת בעצמך כותבת את זה במכתב שלך – אם אפשר לרקום את הדבר האמיתי?? למה לא להתחיל להיפגש ברצינות עם בנים ולהתחתן בזמן הקרוב? אם את מרגישה מוכנה – הספרות של ה"גיל" שלך – לא צריכות לשנות!!
"כי לא ימנע טוב להולכים בתמים".
בהצלחה רבה!!
רעות.

נ. ב: אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, ובו לשוחח ולהעלות כל נושא שרוצים, אחד על אחד. הקו פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. אנחנו מחכים לכם!

יא בשבט התשסה

קרא עוד..