אם נתפלל שנדע בבת אחת שפה, זה יעזור?

שלום,
את התשובה יש לחלק לשנים:
א. הקב"ה הוא כל יכול כפי שכתבת ועל כן הוא גם יכול לגרום לך לדעת שפה ביום אחד, או להתעורר בבוקר בחדר מלא בזהב ויהלומים. וכבר ראינו שגרם הקב"ה שברגע אחד ידעה אתונו של בלעם לדבר בשפת בני אדם.
ב. תפילה אינה סוג של תשלום בעבור דברים. גם אם תתפלל בכוונה מלאה אין זה מחייב את הקב"ה בשום צורה לעשות מה שתבקש.
תפילה היא מצוה כמו שדרשו חז"ל ""לעובדו בכל לבבכם" – איזו היא עבודה שהיא בלב? הוי אומר זו תפילה" (תענית ב.). תפילה היא גם דיבור ישיר "כבן המתחטא לפני אביו", והיא מוגדרת כ"רחמי" (ברכות כו ע"א) כן למדנו שהקב"ה שומע לתפילות, שהרי ענה לתפילת יצחק על רחל העקרה וענה למשה שביקש תחנונים על עם ישראל וכתב על העני בפרשת משפטים "והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני". אבל שאם "נתפלל באמת" ו"בשיא הכוונה" אזי בהכרח יקרה משהו – זה לא שמענו.
שמעת על אבא ואמא שתמיד שומעים לבקשות של הילדים שלהם? אני לא.
והאמת היא שדבר זה הוא ההבדל בין אמונתנו לבין עובדי עבודה זרה.
בעבודה זרה, האל כפוף למערכת חוקים כוללת, אם האדם ידע לפעול לפי מערכת זו יוכל לכפות על האל לעשות דברים. כשפים, מגיה וקורבנות בע"ז כופים את האל לבצע דברים (למשל, לחש מסוים יגרום לאל להוריד גשם). לא כן בעם ישראל. אנו, כפי שכתבת, יודעים שהקב"ה הוא כל יכול ואינו כפוף לשום מערכת. אנו נתפלל והוא הודיענו שהוא מקבל תפילות, אבל אין שום דבר שיכריחהו להיענות לתפילתנו, לא "כוונה גדולה" ולא "תפילה אמיתית" (אנו נתפלל לקב"ה שיוריד גשם ונקווה שישמע תפילתנו, אך לא משנה עד כמה נכוין, תפילתנו לא תכריח אותו לעשות זאת). לא כל מה שאנחנו מבקשים באמת טוב לנו. בדוגמא שציינת, כשאדם מבקש שיהיה לו משהו בלי שום מאמץ – נראה לי שזה לא טוב לו שתפילתו תתקבל, כי עובדה שהקב"ה ברא את האדם בעולם שאינו מושלם, וזהו תפקידו של האדם – לרומם בכוחות עצמו את עצמו ואת העולם. לא לקבל מתנות חינם, אלא פרי של עמל. אם אתה רוצה לדעת שפה, עליך ללמוד אותה כמו שצריך. כבר נאמר בספר משלי "יד חרוצים תמשול" ונאמר שם "ארך אפיים – רב תבונה", אבל "קצר רוח – מרים איוולת".
וכבר ראינו שמשה רבינו ע"ה התפלל רבות לקב"ה שיכניסנו לארץ ישראל. ומי לנו גדול כמשה שוודאי התפלל בכוונה גדולה ובכל זאת לא נענה הקב"ה לתפילתו ולא הכניסו לארץ.
כל טוב
עמית.