שלום, רציתי לשאול למה כ"כ חשוב שנתפלל דווקא בנוסח מסוים ומוגדר שחז"ל כתבו? לפעמים אני מרגישה שאם הייתי מתפללת תפילה שהייתי מנסחת בעצמי הייתי מצליחה יותר להתכוון… אני לא מזלזלת במה שחז"ל וחכמים קבעו להפך אני רק מנסה להבין את החשיבות כדי שאני בע"ה יצליח להגיע לכוונה מלאה בתפילה. רציתי לשאול עוד משהו בנושא כ"כ קשה לי להתרכז בתפילה דווקא כשמגיע זמן התפילה אוטומטי הראש שלי מתחיל לחשוב על מיליון דברים אחרים אני מנסה להתרכז ולהשאיר ת'מחשבות בחוץ אבל זה אני מרגישה שאני לא מצליחה לשלוט על זה מה אפשר לעשות כדי להתרכז יותר ולא להתעסק בשאר.? תודה רבה! ושבת שלום!
שלום רב! אני כ"כ שמחה ומברכת על שאלתך, שאלה יפה וחשובה והתשובה לה מעט מורכבת.
בראש ובראשונה נבחן את ההיבט ההלכתי: מסביר הרמב"ם בהלכות תפילה פרק א' שאכן לא מן התורה נקבעו הנוסח של התפילה ולא זמן התפילה וממשה רבינו ע"ה ועד עזרא היו מתפללים כל אחד "כפי כוחו" – מספר פעמים ביום שיכל ולפי כח תחינתו אז כל זאת היה בעוד הם מתפללים בלשון הקודש שהיא לשון התורה הקדושה, לשון בה ברא הקב"ה את העולם.
כיוון שגלו ישראל בימי נבוכדנאצר הרשע, כך מסביר הרמב"ם, נתערבבו עמ"י בפרס ויוון ובשאר אומות ונתבלבלה שפתם, נולדו להם בנים שכבר לא ידעו את שפת הקודש, נוצר דור חדש שיודע את שפת המקום ומעט משפת האם של הוריו כך נוצר מצב שכל אחד שהתפלל קצרה תפילתו משום שקצרה לשונו.
כיוון שראו זאת עזרא ובית דינו עמדו ותיקנו לעמ"י 18 ברכות על הסדר (תפילת 18), שהן כמו שאומר הרמב"ם "לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הציבור", הביטי וראי כמה גדולים הם היו שאת הנוסח שקבעו, לא היינו חושבים עליו כלל: 3 תפילות ראשונות הן שבח לה' יתברך על כל השפע והטוב שהוא נותן, שהרי לא ראוי לבוא אל מלך ישר בבקשות. 3 האמצעיות הן שאלת כל הדברים, ממש כל שאנחנו צריכים נמצא בהן, ברכה, עושר, גשמים, תשובה שלמה, רפואה, בינה ודעת, גאולה וכו'. כך יוכלו אותם אנשים שכבר לא יודעים את שפת הקודש, ותפילתם אינה שלמה כתפילת הדור שלפני הגלות, להתפלל תפילה ראויה, מתוקנת ושלמה כבעלי לשון צחה בלשון הקודש!
לכן, הלכתית, דבר שתיקן בית דין, כדי לבטלו צריך בית דין גדול ממנו והיום אין לנו בית דין כמו שהיה לעזרא, שהיה נביא גדול בעמ"י, וודאי שלא בית דין גדול ממנו!
את כל מה שתיקנו חז"ל אנחנו שומרים ונוצרים ומשתדלים לנהוג לפיהם שהם ידועים לנו בגדולתם ובחכמתם בתורת הקב"ה ומצוותיו.
מבחינת הלב: מסביר הרמב"ן את משמעות לשון הקודש שהיא אינה לשון שבני אדם המציאו, בניגוד לשאר הלשונות לשון הקודש קדמה לכל ושאר הלשונות, קדם להן בן האדם.
עוד אומר ר' יהודה הלוי בספרו הכוזרי (מאמר ג' סעיף ה') על הנוסח הקבוע של התפילה בעיתים קבועות דווקא: "בדרך זו תהיה שעת התפילה לחסיד כגרעין הזמן ופריו. ושאר השעות תהיינה לו כדרכים המובילות לשעה זו" – שנזכה שכך תהיה התפילה עבורנו, כשעה של תענוג, של פרי מתוק ומשובח ושאר שעות היום נהיה אנו בציפיה וכמיהה לשעה בה נעמוד מולו יתברך ונזכה לעוד תפילה מולו.
דבר נוסף, לימדונו חז"ל עד כמה חשוב להסתכל בסידור בשעת התפילה, שהאותיות הן מאירות, אותיות קדושות, וע"י התבוננות בהן נזכה לכוון בכוונות הראויות שבתפילה.
ברור לכל כי גם אם ננסח תפילה מפינו, לא נעשה זאת בשפת הקודש, אין אנו יכולים וגם לו יכולנו ספק אם היינו יודעים להתפלל כפי נוסח חז"ל, להכניס את כל הפרטים הכ"כ חשובים שהם הכניסו בתפילה.
זכרי, כשאת מתפללת, את עומדת מול יוצרך, מול בורא עולם בכבודו ובעצמו, יש לך רשות מיוחדת וזוהי שעת רצון גדולה!!! חבל לתת ליצר להסיט מחשבותינו מן המעמד הנשגב והמכובד הזה, זה לא קל, אבל הלחמי בו, זו המלחמה של כולנו.
מכל מקום בתפילת שמונה עשרה ב"שומע תפילה" לפני שאת חותמת בברכה את יכולה להוסיף בקשות ותחינות אישיות בשפתך, כאוות נפשך!
עלי והצליחי, ישר כח על שאלתך!
אבישג, חברים מקשיבים.
ראי עוד קישורים:
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=40257
;
