הדרך להתגבר על רגשי נחיתות עוברת דרך גאווה?

שלום,

מה זו גאוה? התורה אומרת לנו שכאשר נגיע לארץ ונכבוש אותה, נגור בבתים יפים ותהיה לנו עוצמה כלכלית, אז: "ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" (צטוט לא מדויק). כלומר, נייחס את כל ההצלחה הזו לעצמנו, ונשכח את הקב"ה. התוצאה תהיה עונש, כדי להזכיר לנו שהקב"ה שולט בעולם.
כל הפרשנים מסבירים שהפסוק הזה הוא תוצאה של החיים הטובים. יהיה לנו טוב, ולכן נשכח את ה'. הר"ן (ר' ניסים, מגדולי הראשונים) כותב שהפסוק הזה הוא צווי – אתה חייב להגיד "כוחי ועוצם ידי", כלומר, לשמוח ולהתגאות במה שהשגת, אבל כל זה בתנאי שתזכור שזה מה' יתברך. מהר"ן אנו לומדים עקרון חשוב ביותר: לדעת מה אתה שווה ולהעריך את עצמך, זו לא גאווה, זו אפילו מצווה. זה חשוב שאדם יידע במה הוא טוב ומה היתרונות שלו, משום שזה חלק מהדרך שבה הוא לומד איפה הוא אמור לתרום את חלקו בעולם. כמובן, כל זה בתנאי שאדם יודע שכל דבר טוב שהוא מקבל, וכל תכונה טובה שיש לו, הקב"ה הוא שנתן לו אותה, והוא לא נתן אותה סתם – הקב"ה מצפה שנשתמש בכוחות המיוחדים שנתן לנו. לכן, חייבים לדעת אותם.
רגשי נחיתות הרבה פעמים הם תופעה שנגרמת מכך שאדם לא מספיק מרגיש שווה בתחום מסוים, אז הוא כל הזמן משווה את עצמו לאחרים בתחומים אחרים. רגשי נחיתות יכולים להגרם מעוד סיבות רבות נוספות. בכל אופן, חבל להרגיש נחות. אל תתייאשי ואל תרגישי כך! זה לוקח הרבה מאוד זמן להבין את זה, והרבה מאוד עבודה, ורק מעטים מצליחים בכך, אבל האמת היא שלכל אחד יש התפקיד המיוחד שלו, ולכן כל אחד טוב בדברים אחרים. זה שזו שלידך חכמה יותר, והשניה עשירה יותר, והשלישית יפה יותר (כל זאת לדעתך, לא בטוח שזה נכון) – זה לא אומר כלום עליך. אל תחשבי בכוונים האלו. תחשבי על הדברים שאת טובה בהם, ושאת אוהבת לעשות – זה החלק המיוחד שלך, שרק את טובה בו, והוא התפקיד שלך. כמו שכתבתי קודם, זה בהחלט לא סותר את הגאוה, להפך – זה חובה!

בהצלחה רבה,

נדב, חברים מקשיבים.
ראי עוד קישור: הענווה סותרת את הביטחון העצמי! https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=41964