סתירות בין דת למדע

למשה היקר מאוד.
קיבלתי את שאלתך
לדעתי, כל השאלות העוסקות בסתירה בין דת למדע נובעות מאי הבנה אחת פשוטה מהי 'תורה'. אני מניח שיהיה שיענו על שאלתך בעניין השלדים בצורות אחרות אך אני אענה בדרכי. בקצרה אומנם, כדרכן של תשובות אינטרנט, אך אם תרצה נוכל להרחיב עוד בהמשך. אולי המשפטים הבאים יהיו חידוש בשבילך אך נסה להתייחס אליהם בפתיחות מחשבתית.
 
התורה לא טוענת שהעולם נברא לפני 6000 שנה. נקודה.
התורה בכלל לא טוענת טענות מדעיות.
בשום תחום.
אלוקים לא היה צריך להתגלות לנו מעל פיסגת הר  סיני כדי ללמד אותנו מדע – פיזיקה, ביולוגיה, אסטרונומיה וכו'.
את זה הוא השאיר למדענים בני האדם (ככלות הכל, גם הם צריכים להתפרנס, לא?)
אם בני אדם מסוגלים בעצמם לגלות ולחקור דברים כאלה, בשביל מה אנחנו זקוקים את אלוקים בשביל דבר כזה? למה הוא 'מטריח' את עצמו ללמד אותנו ידיעות מדעיות שנוכל לגלות בעצמינו?
התורה שנתן לנו אלוקים מטרתה אחרת לגמרי.
ללמד את האדם איך לחיות חיים ערכיים, מוסריים, ולמעלה מזה – חיים רוחניים, אלוקיים כאן עלי אדמות. איך להתחבר לנשמתינו ודרכה אל אלוקים.
בשביל זה צריך באמת תורה משמים.
גם אם תמצא בתורה דברים שנראים לך "מדעיים" זה יהיה 'במקרה' ובדרך אגב, ולפעמים כמשל או כדוגמא לא מחייבת. לכן ייתכן בהחלט שהעולם קיים כמה מליארדי שנים ואפשרי למצוא בו שלדים מלפני מליוני שנים (בהערת אגב נעיר, שיש לקחת בהסתייגות קביעות מדעיות כאלו. דרכן של גילויים ותיאוריות מדעיות הוא להשתנות ולהתברר על הזמן). מכל מקום זה ייתכן בהחלט, אך תסכים איתי שאין לידיעה הזו שום משמעות "ערכית" (שהיא הרלונטית לנושא של התורה, כמו שהסברנו קודם). האם זה משנה לך האם העולם קיים 5 מליון או 5 מליארד שנה, ביחס לשאלות מוסריות ורוחנית, איך תתנהג מחר בבוקר ואיך תעצב את חייך מבחינה ערכית?
כמובן שלא!
לכן גם התורה לא מספרת לנו מה קרה מלפני מליארדי שנים, וגם לא על כל מה שקורה היום – על הדולפינים, דובי הפנדה והתפרצות הרי הגעש בפיליפינים. זה לא 'מעניין' אותה. ייתכן שהאדם התפתח בצורה אבלוציונית הדרגתית במשך מליוני שנים, ואז כשהגיע לשלב מתקדם ומכריע בהתפתחות שלו, שהוכשר לקלוט תודעה ערכית ומוסרית, שיחול בו "צלם אלוקים", זו היא בריאת האדם שהתורה מדברת עליה, גם אם היה 'אדם' כלשהו שהיה קיים מליוני שנים קודם לכן.
לפעמים דווקא הסתירות המדומות האלו מזכירות לנו מהי באמת התורה ומחנכות אותנו להתבונן אל העומק שבה.
אתמצת במשפט אחד –  התורה לא מדברת על כמה שנים העולם או האדם 'קיימים', אלא על כמה שנים העולם והאדם מבחינה 'ערכית' קיימים. זה מה שמעניין אותה, ומה שחשוב לנו באמת.
אם תשאל – הרי בכל זאת התורה אומרת בפירוש בפרק הראשון של ספר בראשית שהעולם נברא בששה ימים! ובכן, עוד לפני מאות שנים אמרו רבים מגדולי ישראל ש"יום" בפרק הראשון של ספר בראשית אין פירושו מרווח הזמן בין זריחה לזריחה, שהרי התורה עצמה אומרת שביום הראשון עדיין לא נבראו המאורות! לכן יש אומרים ש'יום' פירושו יחידת זמן. ויש אומרים שהתורה מתחילה למנות את הזמן רק מנקודת זמן הרלוונטית לגבי האדם, והיא עצמה רומזת שלפני כן היה "תוהו ובוהו". ואולי יש הסברים נוספים – מה שברור הוא כמו שכתבתי קודם שאין להתייחס לתורה כאל ספר מדע. זו לא מטרתה.
מקווה שהדברים מובנים. אם לא אתה מוזמן לשאול עוד.
מצ"ב קישור לתשובה שלי על אבלוציה-   https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=26263
ולאחריה קובץ מכתבים בשם שאלות לאתיאיסט- https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=1911 , שאולי תמצא בהם עניין.
כל טוב
יוני, חברים מקשיבים
 yony@makshivim.org.il