אממממא! עוד כמה זמן יוצאת שבת?
מצלצל לכם? נשמע לכם מוכר?
ואולי במקרה חוויתם את זה אישית…
לא סוד הוא שבשבתות הארוכות של הקיץ מסתכלים על השעון יותר מפעם אחת ולא בדיוק כדי לדעת מה השעה.
כשגיליתי שר"ה עומד להיות שלושה ימים (הוא כולל שבת השנה) הפרצוף שלי התחיל להחליף צבעים, המוח שלי חיפש מקורות חמצן ולחץ הדם התחיל לעלות… שלושה ימים!!! סיוט!!!!
ואז אני שואל את עצמי, מה אני צבוע?! אני משקר על עצמי?! אם אני כל כך סובל שהשבת כל כך ארוכה ואני מודה כל יום לבורא עולם שהשבת היא יום אחד ולא חצי שבוע… אז למה אני מתפלל שנזכה ליום שכולו(!) שבת?
אנחנו באמת רוצים יום שיהיה כולו שבת?
איזו שאלה יפה!
אני חושב שאת התשובה הכי טובה לשאלה הזו יכול לענות דוקא מי… שלא 'גדל' על השבת. הרבה אנשים התקרבו ליהדות דוקא בזכות השבת.
בזכות הרוגע והשקט הנפשי,
בזכות שולחן השבת שבו כל המשפחה יושבת יחד, שרים, משוחחים ואומרים דברי תורה – ולא כל אחד עסוק בענייניו ואוכל מתי שבא לו,
בזכות התפילות המרוממות והמנגינות,
בזכות השבת!
הרבה פעמים דוקא מי שהתרגל לא שם לב למתנה הנפלאה הזו שנקראת שבת, וחשוב שמי שנולד בבית שבו שומרים שבת – יעריך זאת (גם מי שהגיע לשמירת השבת בעצמו יעריך זאת…)
אבל, זה לא הכל. השבת היא הרבה יותר עמוקה מאשר רוגע ושלווה פשוטים, למרות שהם בהחלט חלק ממנה.
השבת עוזרת לנו לא להישטף בזרם החיים, אלא לזכור:
מי אנו?
מאין באנו?
מה תכליתנו?
ביום שבו "לא עושים מלאכה", אנחנו מתחברים לשורש שהוא עוד לפני המלאכות המעשיות, אל מגמת העולם והבריאה. כמו שה' לפני שברא את העולם קבע לו יעוד, וכל מעשה בראשית אינו אלא אמצעי להגשמת היעוד הזה. מתנה נפלאה קיבלנו מהקב"ה, שלא נשכח את עצמנו ואת יעודנו.
שאנו בנים אהובים לריבונו של עולם, שכל אהבה אנושית אינה אלא צל של האהבה האלוקית כלפינו
שיש לנו נשמה שעורגת אל בוראה, ומבקשת מאיתנו – אל תשכחו ממני!
שיש לנו תפקיד נשגב, לתקן עולם במלכות שדי – להיות שליחים של ריבונו של עולם להאיר את אורו בעולם הזה, 'להוריד' את כל האידיאלים הגדולים אל כל פרטי הפרטים שבעולם.
ברור, שאם מרוצת החיים 'שוטפת' לנו גם את השבת, אז נרצה ששבת כבר תצא… לכן אנחנו צריכים ללמוד על עניינה של השבת, כדי שנעריך אותה
בגלל מעלתה של השבת אומרים חכמים שבשבת צריך אדם לראות את עצמו כאילו כל מלאכתו עשויה. כי במשך השבוע אופפות אותנו כל מיני טרדות. אבל אנחנו יודעים, שכל הטרדות האלה הן לא העיקר של החיים, הן זמניות וכשיגיע העולם לתיקונו – הן "יתאדו" לגמרי. השבת היא הזמן להתרומם מעל כל הדאגות האלה, לזכור שהן יחלפו בסופו של דבר, ולהתקשר למה שאנחנו באמת.
[ומה זה 'יום שכולו שבת'?]
הבקשה ל'יום שכולו שבת' היא הבקשה שהקדושה תתפשט מהשבת לכל השבוע.
תשובה יותר עמוקה היא, שהתפילה ליום שכולו שבת היא בדיוק התפילה לצאת מהמצב בו אנו מחכים לצאת השבת. לצאת מהמצב בו אנחנו לא יכולים להתמיד בדרגת הקדושה הגבוהה של שבת, וחייבים 'לרדת' לימי החול.
אני ממליץ לך, לחפש דרכים לנצל את יום השבת לפעילות ערכית מהנה, כך שהציפיה שלך לצאת השבת תתמעט ותלך במרוצת הזמן.
יש לי גם המלצה לספר יפה מאוד של הרב דוד חי הכהן 'השבת בהלכה ובאגדה'.
שבתות נעימות ושמחות
טוביה ויעקב,
חברים מקשיבים.
yaakov@makshivim.org.il
