לפעמים אני מרגישה לא בסדר כי יש המון מסרים שאני מעבירה לחניכים שלי שבעצם אני אפילו לאו דווקא לא מאמינה לא מבצעת בעיקר אני גם לא כל כך בקטע של להתחזק יותר מאיך שאני עכשיו ואני מגדירה את עצמי דתייה
שלום רב.
העברנו את שאלתך לציפי ממחלקת ההדרכה בתנועת עזרא, וזו תשובתה:
שלום וברכה!
המחנך אינו האדם המושלם, הוא לא יכול להיות האדם המושלם מסיבה אחת פשוטה: אין אדם כזה!
לכן המשפט הראשון שלך לא מדאיג אותי (אם הבנתי אותו נכון…). אם את מאמינה במה שאת מעבירה לחניכים אבל קשה לך לקיים הכל, לא קרה כלום, תשתפרי יחד איתם, תעבדו על זה יחד, יש לך רצון טוב וזה המסר הכי חשוב שצריך להעביר לחניכים. הם יכולים ללמוד ממך איך קובעים מטרה, איך מנסים להשתפר, איך מתמודדים עם כשלונות, איך ממשיכים הלאה וכו.
המשפט השני שלך, לעומת זאת, כן מדאיג אותי.
אם את לא בקטע של להתחזק זו בעיה. זו בעיה ברמת הבן אדם ולא רק ברמת המחנך שבך. כל אדם צריך תמיד לשאוף ליותר, להתקדם. אם האדם חושב שאין לו לאן להתקדם, הוא חלילה קצת מיותר בעולם הזה שכל מטרתו התקדמות.
על אחת כמה וכמה שמדובר במחנך. אם אין לך שאיפות להשתפר במשהו, ולא משנה במה, וטוב לך עם איך שאת בדיוק. מה תגידי לחניכים שטוב להם איפה שהם בדיוק???
אבל אני בטוחה שאת כן שואפת להתקדם. לא תמיד את מרגישה את זה בשיא העוצמה, אבל… עצם השאלה הזו, עצם זה שאת לפעמים מרגישה 'לא בסדר' עם עצמך, מוכיח שאיכפת לך מעצמך!
כי באמת שאיפת ההשתלמות, ההתקדמות, טבועה בתוך תוכינו. תמיד אנחנו צריכים להתחבר אליה, ובעצם – להתחבר בכך אל עצמנו.
חזקו חברים
ציפי
תנועת הנוער "עזרא"
