קשה לי לבטא את השאלה שלי ולכן אני מבקשת סליחה שהשאלה תראה קצת מבולגנת: בבית שלי אני הכבשה השחורה ותמיד אומרים לי שאני צבועה ושקרנית כשקורה משהו רע אני יודעת שיאשימו אותי וגם אם אתכחש זה לא יעזור ולכן אני לא מתכחשת מחשש שזה יהפוך אותי ליותר שקרנית (אבל אני חייבת לצין שיש בסיס לחשדותיהם אבל חזרתי בתשובה ב"ה) כיצד עלי לנהוג? תודהההההה!
שלום לך כבשונת שחרחורת חביבה,
היית פעם (כפי שאת כותבת "שיש בסיס…") כבשה שחורה, ואולי לא כל כך בסדר במה שקשור להיצמדות למידת האמת – ועכשיו, כמובן שקשה מאד לתקן את הרושם.
ומכמה סיבות – א. משום שאנחנו נוהגים "להדביק תויות" לאנשים על פי הכרותינו אתם, ולא נותנים להם צ'אנס לפעמים להשתנות, משום שאנחנו מקבעים אותם במצבם ולא מאפשרים להם לזוז למקום חדש – וזה מה שקורה כרגע ביחס אליך.
ב. במיוחד בנושא של אמון – קשה מאד לבנות אמון שהכזיב, קשה – אבל אפשרי. וזה תלוי בך ורק בך ובמידת עקשנותך, ודבקותך במטרה- לבנות לך שם חדש ודימוי חדש בבית!
שאלת כיצד עליך לנהוג- ובכן, נראה לי שקודם כל צריך להקפיד מאד על שני דברים.
האחד – "מדבר שקר תרחק" לא רק שלא לשקר, אלא להתרחק מכל דבר שקרוב לשקר או להגזמה. (זו עבודה מאד קשה, אל תבהלי ואל תתיאשי אם לא תצליחי בהתחלה ותכשלי שוב ושוב, התחילי כל פעם מחדש והתעקשי על כך – וסופך שבע"ה ה' תצליחי!).
השני – לנהוג באיפוק – בעדינות, "דברי חכמים בנחת נשמעים" – וכן דברי אנשים שיודעים שדברם אמת שומרים על איפוק – אין להם צורך לצעוק או בדומה לזה. מובטחני שאם לאורך זמן תתמידי שלא להתקרב לשקר או גוזמה בדבריך והתנהגותך תתאם את הצהרותיך כך שלא יוכלו להאשימך בצביעות ובנוסף לזה תנהגי בנועם ורכות, סופך להפוך גם בעיני בני ביתך לכבשה בעלת צמר בהיר ורך.
בהצלחה רבה והרבה אורך רוח, (נשמח אם תספרי לנו איך וכיצד היצלחת).
ברכה, חברים מקשיבים
