הרב שמואל יניב העביר אצלנו שיחה באולפנא שבין המידות הכי נוראיות שיש זאת מידת הקנאה ושצריך לבטל אותה.. וכ' וכו'.. רציתי לדעת איך אפשר לבטל את המידה הזאת, איך אפשר לקנא פחות, איך אפשר להפוך אותה למידה טובה, לשפר אותה.., וכו'.. תודה..
מיכל
שלום מיכל.
האמת שהטוב ביותר לשאול את הרב שמואל יניב בנוגע למה שהוא אמר כי ודאי שהוא יודע יותר בנושא ואין ספק שהוא יצליח יותר להסביר את דבריו מאשר אני שאפילו לא שמעתי אותם. . .
בכל אופן, אנסה לענות ואני מקווה שהתשובה תספק אותך.
בחז"ל יש אמירות שונות לגבי קנאה. בין שתי האמירות האלו יש שתי מימרות שאני חושב שיכולות לסייע לך. האחת היא 'קנאת סופרים תרבה חכמה' והשניה היא 'עתידה קנאת סופרים שתסרח'. נסביר קצת יותר את הדברים ואז אני מקוה שתהיה לך תשובה ברורה.
הקנאה של אדם בחברו היא משום שלחבר יש משהו שאין לי. מכאן נפתחות שתי אפשרויות. הראשונה היא שהאדם ינסה לקחת בדרך לא ישרה את מה שיש לחברו, שהוא ינסה לקלקל לחברו כדי שגם לו לא יהיה וכו'. זה כיוון אחד. הכיוון השני הוא שהמקנא ינסה ללמוד מחברו, להצליח כמוהו וכו'. על זה מדברים חז"ל מבחינה מסוימת בצורה חיובית. זו האימרה הראשונה 'קנאת סופרים תרבה חכמה'. מתוך תחרות שכזו האדם יודע יותר וכו'. זו הדרך להשתמש בקנאה בצורה חיובית.
האימרה השניה תעזור לנו להבין יותר כיצד ומדוע לא לקנא וגם מה המקום של הקנאה החיובית שדיברנו עליה.
חז"ל אומרים על אותה קנאה עצמה, קנאת סופרים, הקנאה החיובית שמרבה חכמה, שהיא תסרח לעתיד לבוא, והכוונה בזה היא שהיא לא תראה חיובית, העולם לא יסתכל עליה בחיוב. למה? הרי היא הוציאה דברים טובים?
הקנאה היא רצון של אדם להיות כחברו. הרצון הזה בא מהנשמה שהיא אין סופית, אין לה גבולות, ולכן היא רוצה הכל, ממש הכל.
אבל הנשמה לא לבד כאן בעולם הזה. היא עם גוף. הגוף ניתן לנשמה בהתאם למה שהיא צריכה לעשות בעולם הזה. אם נשמה אחת של אדם חזק שתפקידו לחרוש, לזרוע ולהצמיח תבואה לתלמידי חכמים תנסה לעשות את התפקיד של נשמה שקיבלה גוף חכם ולהפך, יצא שהחכם הוא לא חכם והתבואה היא לא תבואה. כל אחד צריך לעשות את תפקידו. זה תהליך מורכב כי מצד אחד כדי ללמוד מה טוב האדם מסתכל כלפי חוץ וכהדרכת חז"ל 'הוי לומד מכל אדם' אבל מצד שני הוא צריך ללמוד רק את מה שמתאים לנשמתו. יש אנשים שמתאים להם להיות יותר צוחקים ויש אנשים יותר רציניים. יש אנשים יותר שקטים ויש יותר רועשים. כל אחד יכול למלא את תפקידו כראוי ובכל תפקיד היתרון שלו. את כולם צריך בעולם. כאשר אחד מנסה לעשות את התפקיד של חברו אז כל המערכת מתקלקל כי גם כלפי עצמו הוא לא כל כך מצליח, מרגיש לא טוב עם עצמו וכו' וגם חסר בעולם התפקיד שלו כי אף אחד לא יכול למלא את תפקידו. זהו החסרון הנורא שבקנאה. כל עוד אדם לומד מחברו הרי שהוא לומד את מה שמתאים לו. כאשר אדם מקנא הוא מתחיל להסתכל! גם על דברים שלא מתאימים לו וכו'. התוצאה מזה היא נוראה ואיומה. אפילו כאשר הקנאה מתפתחת בצורה חיובית ויצירתית כמו שהסברנו למעלה, אפילו על קנאה כזו חז"ל מסבירים שלעתיד לבוא, כאשר יתברר שלכל אדם, לכל נשמה, התפקיד שלה, אז קנאה זו תסרח כי יתברר שמלבד התועלת היא הביאה לעולם גם קלקולים, לחץ של אחד להיות טוב כחברו בדבר שהוא בכלל לא נועד להיות טוב בו וכו'.
הדרך להפטר מהקנאה הוא קודם כל להזהר להשתמש בה רק באופן החיובי ולדעת את חסרונותיה. אנחנו עדיין לא בעולם שעתיד לבוא ולכן הדרך של כל אחד לברר את תפקידו היא עדיין קצת מסובכת ומצריכה קצת מבטים ימינה ושמאלה. כל זה צריך להיות מלווה בידיעה של הנזקים שהקנאה עלולה לגרום. הידיעה הזו תעזור לנו לצמצם את המבטים רק למה שאנחנו צריכים לראות וגם במה שנראה נדע יותר כיצד להשתמש כראוי.
דרך אגב, בתשובה התייחסתי יותר לקנאה במידות וכו' ולא ברכוש כי לא עלה בדעתי שיש קנאה ברכוש. הרי קנאה כזו היא ממש לא הגיונית, לכל אדם יש את מה שהקב"ה נותן לו והאדם צריך לעשות את ההשתדלות שלו. אין כל תועלת בזה על מבטים על הזולת, זו קנאה שלילית בלבד ובטח לא שאלת איך להפטר מזה, הרי רואים בחוש שזה ממש מזיק.
להשתמע,
יהונתן,חברים מקשיבים,
ymvy@walla.co.il
