שלום 'חברים מקשיבים', רציתי לשאול שאלה על דבר שמעניין אותי; אולי אין תשובה מוחלטת. כידוע, אין שום דבר שיכול לגרום ליהודי, להפסיק להיות יהודי; לא טבילה, ולא מספר משפטים שהוא אומר. אם כך, אנחנו יודעים על יהודים שאוימו על ידי נוצרים, היתה להם הברירה- להיטבל, או למות. היו הרבה יהודים, שהעדיפו למות על 'קידוש השם'. אבל בעצם, הם ממילא לא היו הופכים לנוצרים! אולי בעצם זה שהם העדיפו למות, הם עשו דבר לא טוב! האם עדיף למות, מאשר לתת לנוצרים הרגשה שהם מנצחים? האם מחליטים למות בכזאת קלות דעת? או שבכל זאת, הם מתו על קידוש ה'? היתה ליהודים הרבים הללו, החלטה נבונה ואמיצה ביותר, או סתם החלטה של אובססיה, שגויה?
שלום לך.
השאלה ששאלת קשורה להבנה מהו יהודי, מהו תפקידו. נסביר קצת את הדברים האלה ואז התשובה תהיה ברורה יותר.
משמעות היותנו יהודים היא שאנו חייל מובחר של הקב"ה. כל העולם נוצר כדי לקדש את שמו של הקב"ה, לפארו וכו', וכמו שאנו אומרים בשחרית של שבת 'הכול יודוך והכול ישבחוך והכול יאמרו אין קדוש כהשם' וכמו שמפורש בפסוקים 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו' (ישעיה, מג', ז'). היהודים הם החייל המיוחד שאחראי שהדברים האלו יצאו אל הפועל. כמו שאמרת בשאלתך, התכונה הזו של להיות יהודים אינה תלויה בבחירתנו, היא טבע שלנו. כמו שכלב לא יכול להיות חתול ולהפסיק להיות כלב, כך, להבדיל אלף אלפי הבדלות, כי הפער בין חתול לכלב קטן מהפער בין יהודי לגוי, יהודי לא יכול להפסיק להיות יהודי ולהיות גוי.
אבל יהודי כן יכול להיות יהודי שלא עשה את התפקיד שלו. אם יהודי מחלל שם שמים במקום לקדש את שמם הרי שהוא מועל בתפקידו, מעשה חמור מאוד כי בזה הוא מפספס את כל מטרת בריאתו, מתנגד לכל המהות שלו, דבר נורא ואיום.
ישנם דברים שהם 'קו אדום', שכל יהודי חייב למסור עליהם את הנפש. דברים אלו מחולקים לחילול שם שמים בפרהסיא, בציבור, שיהודי חייב למסור עליו את הנפש, וזה מובן מאוד על פי העיקרון שאומר שבאנו לקדש שם שמים, אז בטח שלא נעשה את ההפך. דבר שני הוא כאשר גויים מכריחים יהודי לעבור על דתו, אפילו אם זה בצנעא, זה נקרא שעת השמד. גם זה מובן מאוד לפי העיקרון שאמרנו קודם מאותה הסיבה. הקריטריון האחרון הוא כידוע ג' העברות החמורות, עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. עד דברים אלו מסבירים חז"ל ובעקבותיהם המהר"ל, גדולי החסידות וכו', שהשפעתם על הנפש היא חמורה מאוד והם פוגמים מאוד באדם עד שמאוד מאוד מאוד קשה לקדש שם שמים אחרי מעשים כאלו. אמנם כמו שאמרנו יהודי לא יכול להפסיק להיות יהודי, אבל יכול להיות שיהיה לו מאוד קשה למלא את תפקידו. לעומת זאת, כאשר יהודי מת על קידוש השם כפי ההלכה, ודאי שהוא עשה את תפקידו, וזו בדיוק הסיבה שיש ציווי למות לפעמים, למות על קידוש השם, ממש כמו שאנו אומרים.
אני חושב שעכשיו מובן מדוע על אף שאנחנו תמיד נשארים יהודים אנחנו לא מוכנים לעשות כל דבר. להיות יהודי זה לא רק שם שקוראים לנו. זה תפקיד שאנחנו רוצים וחייבים, חייבים ורוצים למלא.
להשתמע,
יהונתן,חברים מקשיבים
ymvy@walla.co.il
