שלום!
יש לי בעיה שאיני יכול להיות ולהימצא בחברה אין לי כח ונמאס לי לשמוע דיבורי סרק
אני לא מוצא את עצמי במקום שהדיבור בו הוא על דברים שבעיני הם דיבורים מיותרים.
דבר זה סוגר אותי ממש וגורם לי להרגיש בלי בטחון עצמי בגלל שאין לי מה לומר וכל עניין בשיחות אלו וזה גורם לי לחשוב
-האם יש בי בעיה…?
-איך אני יכול לתקן את זה?
הרבה פעמים בכיתה אני לא מוצא את עצמי וזה לא בגלל שלא מקשיבים לי כי אני די בפנים.
אפילו בתנועה בבני עקיבא הרבה פעמים אני לא מוצא ענין בלדבר עם אנשים…
וכן אני כזה שדי קשה לא לפתח שיחה למרות שאני מצליח לזרום בכל שיחה.
אשמח לשמוע את דעתך ועצתך האישית
תודה רבה!
שלום לך.
קודם כל חשוב שתדע שאין לך שום בעיה!
בכל חברה יש אנשים שמרגישים לא שייכים ולא מחוברים לנושאי שיחה של הקבוצה וזה נורמלי וטבעי. זה יכול לנבוע מסיבות שונות: יתכן שאתה בוגר מהם ולכן הדברים לא מעוררים בך עניין, יתכן שאתה חכם מהם ולכן זה נשמע לך משעמם, יתכן שיש בך דחף ללמוד בזמן זה והדיבורים גורמים לך לחוש החמצה על שאינך לומד עכשיו אלא שומע דברי סרק,יתכן שבאופי שלך אתה אוהב דברים מעשיים שמובילים למטרה מסוימת ולכן אתה לא מוצא עניין בדיבורים שאינם מובילים למשהו מעשי / ומשמעותי עבורך ויתכנו עוד סיבות רבות ושונות לכך וכל סיבה היא לגיטימית בפני עצמה ואל לך להוריד את הערך העצמי שלך בגלל שאתה כזה או אחר.
אני מציעה לך קודם כל להכיר את המעלות שבך ולקבל את עצמך כמו שאתה באהבה ובשמחה. לאחר שתהיה שלם עם מה שאתה יהיה לך יותר קל להתמודד מול המצבים שאתה מתאר, כי תחוש פחות את רגשי האשמה שיש לך על כך שהשיחות לא מענינות אותך ותדע- שאתה כזה ויש לך מעלות רבות, וזה שדיבורי סרק אינם מעניינים אותך אינם חיסרון, ואולי אפילו יהיו מעלה, אם תפנה את זמנך ומרצך לעסוק בדברים שכן מעניינים אותך.
בזמן שאתה בחברה אתה יכול להקשיב לדברים בנחת, בלי להרגיש כל הזמן שאתה לא בסדר בגלל שאין לך ענין בדיבורים אלו, מותר לך. העיקר שתהיה רגיש לצורכי חבריך ובעל לב טוב. וכל דיבורי הסרק הם טפלים- וגם אם החברה נותנת להם חשיבות אתה צריך להיות כנה וישר עם עצמך ולפעול על פי מה שמתאים לך ולא על פי מה שהחברה מכתיבה.
בהצלחה!
יעל, חברים מקשיבים