שלום רב!
אני מדריך השנה את קבוצת נטעים בתנועת "עזרא". ברצוני לשאול איך משכנעים את בית הספר של החניכים להוציא אותם לנטיעות בט"ו בשבט, כנגד הטענה שבבית הספר הם לומדים: גמרא, משנה, תנ"ך… בקיצור היציאה על חשבון הלימודים תהווה "ביטול תורה" (מדובר בבית ספר "תלמוד תורה").
שלום לך.
העברנו את שאלתך ליוסי, רכז הדרכה בתנועת העזרא וזו תשובתו:
שלום,
ישנה הלכה האומרת שהלומד תורה ועוזב את לימודו ואומר כמה נאה אילן זה מתחייב בנפשו, כיון שהוא הפסיק את לימוד התורה שלו בשביל "שטות".
לכאורה זה מחזק את טענת ביה"ס.
מאידך, כולנו מכירים את ברכת האילנות – אז מה – זה רק למי שמתחייב בנפשו?
ועוד משהו – בבית הספר אין כלל טיולים? ומה איתנו – אנחנו סתם רוצים לכייף, ובשביל זה יוצאים לנטיעות?!
התשובה היא, שמי שמפריד בין הלימוד לבין היציאה לטבע ולחיים הוא מתחייב בנפשו, מי שחושב שלימוד התורה שייך רק לתוך הכיתה, ולא מבין שאפשר לקשר את התורה לכל דבר בחיים, שלימוד תורה הוא גם חיבור לארץ.
ע"י הנטיעות אנו רוצים לחבר את החניכים לארץ, שירגישו שא"י שייכת להם, שיאהבו אותה. אנו רוצים שיראו שגם העולם בחוץ שייך להם ושהמצוות ממש מתחברות לכל מה שאנו עושים, גם בנטיעות. אנו רוצים ליצור גאוות תנועה כדי שהחניכים יזדהו עם התנועה ועם ערכיה. זה לא ביטול תורה, זה לימוד, אבל אחר, זה שיעור מעבדה.
להתראות בנטיעות,
יוסי, רכז הדרכה בתנועת העזרא
