מנסה להשפיע על החניכות שלי ולא הולך לי

למדריכה היקרה,
בגלל חשיבות הנושא והעובדה שהוא מעסיק מדריכים רבים אנו מצרפים לך תשובות של 2 מן החברים:
1) שלום!
התשובה מסתכמת בשתי מילים: אל תתיאשי. אל תתיאשי מכך שאת לא רואה תוצאות מיידיות בשטח. אל תתיאשי שעכשיו המצב אינו אידיאלי. אל תתיאשי מהיכולת שלך לחנך ולהשפיע.
נכון שזה קשה כשלא רואים שינוי שמתרחש מיד, אבל אין זה אומר שהוא לא קיים. יש מצבים בהם השינוי בולט, כמו אדם שלומד לשחות או לנהוג, שתוך פרק זמן לא רב ההצלחה עולה בידו. אך ישנם מקרים בהם ההשפעה של החינוך משתהה ומתמהמהת. הדברים שאת אומרת לחניכות שלך מחלחלים פנימה, בשקט בשקט, לאט לאט, אבל הם מחלחלים. ללא ספק הם מחלחלים. "כל אדם שיש בו יראת שמים – דבריו נשמעים" (ברכות דף ו:). מסביר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל – נשמעים קודם כל לעצמו. אדם צריך להיות אמיתי עם הדברים שהוא אומר, לא לדבר מהשפה ולחוץ, אלא להאמין באמיתת הדברים, להפנים אותם בתוכו, לקיים בעצמו, ואז ממילא דבריו נשמעים גם לאחרים ("אור לנתיבתי"). אם את מאמינה בדברים שאת מחנכת אליהם, אם הפנמת אותם בעצמך, אל תדאגי! יש השפעה. גם אם עכשיו היא לא נראית לעין, היא קיימת. אם לא עכשיו, היא תבוא לידי ביטוי מאוחר יותר. אולי הרבה יותר מאוחר. אולי הרבה אחרי שתעזבי את ההדרכה, הרבה אחרי שחניכותייך תעזבנה את בני עקיבא, אך מובטח לך שבוא תבוא ההשפעה.
חזקי ואמצי!
איתי, חברים מקשיבים

2) שלום וברכה,
ראשית כל אני רוצה לומר לך יישר כוחך על ההשקעה הרבה שאת משקיעה בהדרכתך. בנוסף לכך העובדה שאת בוחנת האם את עומדת במטרות שהצבת לעצמך, כלומר התקדמות השבט, היא דבר נפלא וראוי שילווה כל אחד כאשר הוא עוסק בכל תחום – קל וחומר בחינוך. ועל אף שהבדיקה הזו היא חשובה ונפלאה צריך לדעת כי ישנו חסרון אחד לה. לא בכל תחום ניתן לראות עד כמה התקדמנו. כאשר אנו הולכים במסע מאוד פשוט – ואפילו די מומלץ – להסתכל אחרי כמה שעות הליכה ולראות כמה הלכנו ועוד כמה נשאר ללכת עד לסוף המסלול. אך האם בכל תחום זה אפשרי? נראה לי כי יש שני דברים שגורמים לכך שדווקא בחינוך בדיקות מעין אלו הן בעייתיות. ראשית בתור המדריכה – המחנכת – לא תמיד את הזאת שתוכלי לראות אם החניכים שלך השתנו בתקופת הדרכתך או לא. אתן לך דוגמא מחוויה שהייתה לי. גם אני לאחר כשנה של הדרכה (גם שבט הרא"ה) הרגשתי – וגם אלו שהדריכו איתי הרגישו – שהשבט שלנו לא התקדם בצורה משמעותית בשנה האחרונה. הייתה זו הקומונרית שהצליחה להראות לנו שכן חלו שינויים רציניים בקרב החניכים ורק אנחנו לא שמנו לב. למה אנחנו לא ראינו? הדבר דומה לאח קטן שאת שומרת עליו כל יום. יהיה זה מאוד קשה עבורך לראות עד כמה הוא גדל ודווקא הדודים שיראו את האח פעם בחודש או חודשיים יוכלו לספר עד כמה הוא גדל. את שנמצאת עם החניכים כל שלישי ושבת (ובטח עוד יותר) לא תמיד תוכלי לראות עד כמה הם התקדמו.
אך ישנה עוד נקודה שדרושה הבהרה. חבר שלי סיפר לי כי ראש הישיבה התיכונית שלו אמר במסיבת הסיום שלהם כי מה שמקשה על תפקיד של מחנך זה שהוא לא יודע אם הוא מצליח או לא. אותו ראש ישיבה הזכיר את הפסוק בתהילים שאומר "כחצים ביד גבור כן בני הנעורים" כלומר הנערים דומים לחץ אותם המחנך רק יכול לירות לאן הם יגיעו הוא רק ידע כאשר הם יגיעו למטרה. רק כעבור 10 –15 שנה (זה נשמע ממש מפחיד אבל אותו ראש ישיבה הוא באמת מחנך מנוסה) הוא יוכל לראות אם הוא הצליח או לא. כלומר יכול להיות שמה שאת עושה עכשיו לא ישפיע על החניכים שלך בימים הקרובים ואולי אפילו לא בחודשים הקרובים אלא רק בעוד כמה שנים! נראה לי שבהקשר הזה חייבים להפנים דברים שאמר ר' נחמן מברסלב ואם ניתן לדברים האלו לחדור ללבבות שלנו נראה לי כי זה ייתן לנו המון מוטיבציה להמשיך לעבוד ולחנך ולהאמין כי יבוא יום בו נראה את תוצאות עבודתנו, ואלו דברי ר' נחמן:
"לפעמים הצדיק אומר איזה דבר לאיזה אדם ואין הדיבור עושה פעולתו עד לזמן רחוק כמו שיש שנותנים איזה סמים לרפואה לפעמים הסם עושה פעולתו ומועיל מיד ולפעמים צריך הסם לשהות בתוך האדם איזה זמן ואחר כך הוא עושה פעולתו. כמו כן יש דברים שהוא מדבר שהם מונחים אצל האדם ואינם מעוררים אותו עד לזמן רחוק אבל סוף כל סוף יעשה הדיבור פעולתו ויועיל בודאי" (שיחות הר"ן רז).

שאלת עוד דבר ועל זה אשיב די בקצרה. שאלת איך אפשר לעזור להם שצורת החיים שלהם אינה נכונה וטובה. יש משפט נפלא שאומרים בשם ר' מנחם מנדל מקוצק. הוא אמר ש"אני לא רוצה שהחסידים שלי לא ידברו לשון הרע כי אסור, אלא בגלל שלא יהיה להם זמן לזה" כלומר מרוב שהם יעסקו בדברים משמעותיים וערכיים לא יהיה להם זמן לעסוק בשטויות כמו לרכל על חברים. נראה לי שזו היא שיטת חינוכית שכדאי לנו לאמץ. עיסוק בהסברה עד כמה הרע הוא באמת רע ועד כמה כדאי להתרחק ממנו יכול לפעמים רק להרוס. בעל התניא כתב בספרו נגד אנשים שכאשר עולה להם מחשבה זרה בתפילה הם מנסים לחשוב למה זה קרה ולא פשוט לחשוב על מה שבאמת צריך לחשוב. כלומר עלינו להתעסק במה שצריך לעשות ולא לדבר על מה שלא צריך לעשות. רק כאשר החניכים (והאמת היא שזה גם די נוגע לכל אחד מאתנו) יהיו מחוץ לעולם שמלא בדברים שאנו רוצים לחנך נגדם רק אז הם יבינו כי העולם הזה לא טוב. רק כאשר אדם הוא גומל חסד עם אחרים הוא יכול להבין עד כמה מי שאינו גומל חסד עם הזולת הוא אדם לא מוסרי אך כל עוד הוא נמצא בתוך העולם הזה יהיה לו קשה לראות את זה. נראה לי שזה פירוש הדברים הנפלאים שאמר הרב קוק זצ"ל "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק".
באם תרצי להרחיב בנקודה מסוימת אשמח להמשיך להתכתב.
חזקי ואמצי
אשר, חברים מקשיבים