שלום!
יש לי בעיה ואני לא יודעת מה לעשות. אני בחורה בת 16. לאמא שלי יש מכון בבית למתמטיקה. כשתלמידים לא יכולים להגיע היא מבקשת ממני לתקשר לגבי השלמת שיעור. יום אחד, היא ביקשה ממני להתקשר לדניאל (שם בדוי), הוא לא היה בבית ולכן התקשרתי לפלאפון שלו. שאלתי אותו אם הוא יוכל להגיע וכו'. לאחר כמה ימים אמא שלי שוב ביקשה ממני להתקשר אליו להשלמה, אז החלטתי לשמור את המספר שלו אצלי בפלאפון כי אני מתקשרת אליו יחסית מלא פעמים ואין לי כוח כל פעם לפתוח את הקלסר של הטלפונים. יום אחד, כאשר חזרתי מהבית ספר, הפלאפון שלי צילצל וראיתי שכתוב על הצג: דניאל, נבהלתי כי לא ידעתי מה הוא רוצה. עניתי והוא שאל אותי: מי זאת? לא עניתי לו ושאלתי אותו מה הוא רוצה. הוא ענה לי שהתקשרתי אליו. אמרתי לו שלא התקשרתי אליו והוא אמר שכן וכו'. עד שהתעצבנתי וניתקתי באמצע מרוב פחד. לאחר מכן בדקתי בשיחות יוצאות וראיתי שבטעות הפלאפון שלי חייג אליו (כי הוא הראשון בזכרון ובכפתור אחד מגיעים לזיכרון). אחרי כמה זמן, אני רואה שקיבלתי הודעה. היא היתה כמובן ממנו והוא כתב: היי נשמה, מה רצית? ואם את לפחות מתקשרת תשאלי מה המצב ותעני לי בפעם הבאה שאני אתקשר. הוא ניסה להתקשר ולא עניתי. החזרתי לו הודעה: מצטערת, התקשרתי בטעות. הוא ענה לי: 'מאיפה את נשמה? אליי אף אחד לא מתקשר בטעות נשמה'. התחלתי לפחד ולא ידעתי מה לעשות. כמה ימים לאחר מכן, הוא התקשר ועניתי והתחלנו לדבר ואז גיליתי שהוא לומד בבי"ס חילוני, הוא חילוני, והוא בן 17.5. בסוף השיחה, הוא אמר שהוא יתקשר מחר. וזה מה שקרה- דיברתי איתו אבל מתוך פחד כי לא ידעתי מה לעשות. התייעצתי עם חברותי (אנחנו דתיות לאומיות) והם אמרו לי להתקשר אליו ולומר לו שאני לא מעונינת לדבר איתו. אני מרוב פחד לא העזתי להתקשר אבל שלחתי לו הודעה. מאז הוא מתקשר ומשגע אותי אבל אני לא עונה והוא ממשיך ואני לא יודעת מה לעשות: מצד אחד- ממש כיף לדבר איתו וזה הבחור הראשון שאני נמצאת איתו בקשר אבל מצד שני- זה נוגד את ההלכה. אשמח מאוד אם תייעצו לי מה לעשות.
שלום לך.
את נמצאת במבוכה ומרגישים זאת במכתבך. מצד אחד , די נחמד שמישהו מתעניין בך. מצד שני – זה לא בדיוק הטיפוס המתאים לך. יש פה מצד אחד – רגש, התרגשות, הרגשה טובה. אבל השכל, האמונות והערכים שלך אומרים – לא מתאים. וכאן הגעת לגיל שבו את מתחילה לגבש בצורה אמיתית את הזהות הדתית שלך. זו לא רק שאלה של לבוש, כשרות, שבת וכו'. אלא יש כאן שאלה יסודית של : מי החברים שאיתם את רוצה ליצור קשר? מי בן הזוג שמבחינתך מהווה דמות מעשית לקשר מתמשך ואמיתי?
ומכאן לתשובה שתצטרכי לקבל: האם בחור חילוני בן 17, הקורא לך "נשמה" – זהו הטיפוס המתאים לך?
אם אכן תחליטי לתת לשכל לגבור על הרגש, לסדר אותו על פי האמת ולא על פי הדמיונות – צריך לדון כיצד לטפל בענין בצורה מעשית.
כאן אני מציעה לך לפנות לאמא בתור עזרה. הסבירי לה שאינך מוכנה יותר להתקשר אליו, כיון שהוא מתקשר אליך ומנדנד לך. אינך צריכה להיכנס לכל הסיפור (אלא אם כן את מוכנה ורוצה לשתף אותה), אלא מספיק לתת לה תאור כללי.
אם אינך רוצה לפנות לאמך, למרות הקשיים בעתיד, את יכולה לפנות לעזרה מחברותיך. שהם יענו במקומך לטלפונים שלו, ויעזרו לך להתגבר רגשית על הקושי בניתוק.
בהצלחה!
נעמי, חברים מקשיבים