שלום. יש לי בעיה בקשר לתפילה שלי. אני לומדת בפנימיה וכשאני שם אני מרגישה שאני חיבת להתפלל כלומר אני מאוד רוצה וזה בא ממני אך כשאני חוזרת הביתה אני לא מצליחה להתפלל כמו באולפנה כלומר אני מתחילה ואין לי חשק לסיים ואני לא מבינה למה. אני באה מבית דתי חזק וכל המשפחה חזקה בדת ובתפילה ורק לי קשה.
אשמח אם תענו לי מהר ותודה רבה
שלום וברכה!
קודם כל אני רוצה להגיד שמאד התרשמתי מהרצון לברר ולהתחזק בנושא התפילה. הרבה פעמים כשמשהו קשה לנו אנחנו מזניחים אותו ועצם זה שאת לא מוותרת ורוצה להשתפר ולעבוד את ה' יותר טוב זה מראה שהרצון הוא חזק, פנימי, אמיתי.
אני רוצה להתייחס תחילה למה שאמרת על משפחתך- אשרייך וזכית להגיע מבית כזה ובאמת משתמע מדבריך שהאווירה הדתית בבית חזקה ומועילה. אבל אני לא כל כך בטוחה לגבי מה שאמרת שרק לך קשה. תדעי שלא רק לך קשה, אלא שכל אחד מתמודד עם קשיים אחרים בעבודת ה'. זה נובע מהשוני בנשמות שלנו, שלכל אחת מהן יש את הדרך שלה להגיע אל ה' וממילא גם אנחנו בני האדם שונים ויש לנו מסלולים שונים בעבודת ה' וקשיים שונים. לאחד קשה יותר במצוות בין אדם לחברו, לשני בהקפדה על ברכות, לאחד יש יותר שאלות באמונה ולשני יש קושי להתפלל. לכן את לא צריכה להיבהל ולחשוב שמשהו בך לא בסדר, שאת "פחות דתיה, ממש לא! זו פשוט הדרך שלך, חלק מהתהליך שאת עוברת בהתקרבות לה'. מה גם שהקושי שאת מעלה הוא קושי מוכר. תפילה זה באמת דבר לא פשוט המצריך עבודה רבה. זה דורש הרבה ריכוז, הכנה, כוונה, גם אנשים גדולים לפעמים מתקשים להתפלל. צריך אולי לנסות לראות מה ההבדל בין הבית לאולפנא, כי לפי מה שכתבת הבנתי שברוך ה' באולפנא את רוצה ומצליחה להתפלל בצורה טובה יותר והבעיה היא בעיקר כשאת בבית. יכול להיות שזה קשור באווירה- באולפנא יותר קל אולי כי את מוקפת בבנות שמתפללות וזה משפיע, עצם ההימצאות במקום שכולם סביבך מתפללים עוזרת לפעמים להתרכז יותר. זו גם אחת הסיבות שבגללה מתפללים במנין- לציבור יש כוח, להשפיע על היחיד ולהעלות אותו יחד איתם כשמתפללים לבד, בבית אז יותר קשה להתרכז ומתחילים לחשוב על דברים אחרים שמעסיקים אותנו ולא קשורים לתפילה ומפספסים אותה. לכן צריך לנסות להתגבר ולהתרכז. מסופר שהחסידים הראשונים היו נוהגים להתכונן לפני התפילה והיו יושבים שעה לפני התפילה ומפנים את הראש ממחשבות זרות וחושבים על הקב"ה על חשיבות התפילה, על כל הטוב שבעולם שצריך להודות עליו, על גדולתו של ה' וכו'. אז גם אנחנו יכולים להתכונן, ע"י זה שכמה דקות לפני התפילה נשב ונפנה את הראש מדברים אחרים ונחשוב על ה' על דברים שאנחנו רוצים להודות עליהם ואפילו על דברים שרוצים לבקש. הכנה לתפילה לא חייבת להיעשות רק בזמן שסמוך לה. לפעמים הקושי בתפילה הוא שהיא נראית ארוכה ולא מבינים בשביל מה עוד קטע ועוד קטע. אבל האמת היא שחז"ל שתיקנו את התפילה בוודאי חשבו ובחרו בכוונה את הקטעים שהוכנסו לתפילה ויש לכל אחד מהם משמעות עצומה. לכן אפשר להתכונן לתפילה על ידי לימוד. יש הרבה ספרים טובים ממש שעוסקים בתפילה ומשמעותה וגם ספרים שמסבירים את מה שאנחנו אומרים. תנסי למצוא ספרים כאלו באולפנה או בבית וללמוד קצת על התפילה. אולי מתוך זה שנבין עד כמה יש לתפילה מעלה גדולה, עד כמה היא משפיעה ומקדמת יהיה יותר רצון וחשק להתפלל.
תדעי שהקב"ה רוצה לשמוע את התפילות שלנו ואת בדרך הנכונה, ובעזרת ה' מתוך הקושי הזה את תצמחי ותזכי להתפלל תפילות טהורות מתוך הלב. הלוואי שה' יקבל כל תפילותינו
את מוזמנת להמשיך לשתף (תוכלי למצוא גם באתר שלנו בקטגוריה תפילה עוד עשרות תשובות בנושא תפילה וכוונה).
כל טוב
ברוריה, חברים מקשיבים
