נסיונות להתנתקות מחברה מעורבת

שלום, אני לא יודעת איפה להתחיל..טוב,אני באה מרקע מאד דתי-בת של רב, גרה בישוב שבו 50% רבנים-ב'אליטה' של הציבור הדתי,למדתי באולפנא מצוינת מכיתה ח' הייתי 'שרופה' על בני עקיבא(שהורי ד"א דחפו אותי להצטרף לתנועה)הייתי מדריכה בסניף(שהוא מאד מעורב) ומעולם לא עלה על דעתי שאני חיה במציאות לא נכונה של בדיעבד.
בשנה האחרונה הגעתי בעצמי למסקנה שחברה מעורבת היא טעות חמורה ביותר.בלי להוציא לעז על בנ"ע(או אולי כדאי??)-לפני שהצטרפתי מעולם לא דיברתי עם בנים לא לבשתי מכנסיים בטיולים-אך לדאבוני אחרי..נהיו לי המון 'ידידים',השבט שלנו מאד מגובש ועדיין שנה לאחר תיכון כשכל הבנים בהסדר ומכינות כל שבת בערב כולם יוצאים לטייל ברחבי הישוב.שנה שעברה התחלתי לחשוב על העניין והחלטתי לנתק קשרים-אז הפסקתי לצאת מהבית בשבת אך כיוון שזה היה הזמן היחיד שראיתי את חברותי הקשר איתם גם התנתק אז חשבתי-זה חברים וחברות או אף אחד בכלל אז החלטתי שאין מה לעשות זו המציאות שבו אני חיה ושכחתי מהענין.עכשיו אני לומדת במדרשה ואין לי כל ספק שאני צריכה לנתק כל קשר עם כל בן.בהתחלה רק ידעתי ולא רציתי,ולמשל מישהו היה שולח הודעה עניתי בקרירות רבה,הוא נעלב והתנצלתי כי הרגשתי רע אך אחרי כמה פעמים קלט את הרמז ולא מתקשר אלי יותר.בשבתות האחרונות לא יצאתי מהבית-אך אז היו באים לקרא לי אז הלכתי לבי"כ אחר שלא ידעו שאני נמצאת וידיד טוב שלי שכבר יודע שאני "מתחבאת' בבית כועס עלי כשרואה אותי-בקיצור הדרך היחידה בערך לנתק קשרים היא לא לחזור הביתה לשבת! מה אני אמורה לעשות(בלי לפגוע יותר מדי)? ואני יודעת שהקשר לא טוב בעיקר להם (חלק לא קטן מידידי רצו קשר של יותר מידידות איתי) ושאני נמצאת במפגשים של השבט אני מתחרפנת מאי הצניעות(בהתנהגות,לבוש,דיבורים למרות שאין מגע)ששוררת בשבט-ואלו גם בנות ובנים של רבנים גדולים! אני מאד מתנצלת על האורך אני לא יודעת איך לקצר. ועוד שאלה איך הגיוני שמציאות זו היא כלל לא נדירה ולא יוצאים כנגדה? המצב נורמלי לחלוטין בעיני התושבים וזה לא מפריע לאף אחד.הם לא יודעים שזב אסור? תודה על הסובלנות למי שקרא ושוב סליחה רבה