התייחסות לא צנועה של חניכים

שלום לך,
פנינו עם שאלתך לישראל, רכז הדרכה במחוז שרון בבני עקיבא, ואנו מצרפים את תשובתו:
שלום וברכה.
העובדה שאת מתביישת מול חניכים ומדריכים אחרים מעידה שבאמת אכפת לך מהתנהגות החניכים שלך,
אך עיקר מה שצריך להעסיק אותך אינו הבושה מול האחרים, אלא עצם הבעיה של חניכיך.
אם לחניכים שלך יש בעיית התנהגות בנושא הצניעות צריך לחשוב איך אנחנו פותרים את הבעיה, ולא איך אנחנו מצליחים "לחמוק" מהבושה. בגישה זו ייתכן שבמקום ולא תהיה בושה, למשל במקום שתהי רק עם חניכיך, לא תהיה בעייה, שהרי אין ממי להתבייש.
במיוחד בגיל צעיר נורמות התנהגות לא מקובלות, כמו בנושא הצניעות יש לעקור בצורה החלטית וברורה.
בגילאים מבוגרים יותר הבעייה הופכת למורכבת יותר, אך כרגע עלייך להראות ולומר באופן הכי ברור שהתנהגות לא ראויה בנושאים כאלו – לא מקובלות במסגרת בני"ע, ומי שרוצה להיות חבר בתנועה צריך להסכים לנורמות מקובלות. קודם כל יש לומר להם את זה, ושנית, יש לפעול ולהגיב במקום שדברים ימשיכו כדרכם, עד כדי שיחת בירור עם הקומו', השעיה וכדו'.
אסור לנו בגיל כזה להשאיר את החניכים ללא תגובה ברורה, ועם מחשבה שגם בנושא כזה אפשר להמשיך כרגיל בסניף.
אם לא תגלי נחרצות ועמידה ברורה, החניכים ימשיכו לנסות אותך ולבדוק את גבולות התגובה שלך להתנהגות שלהם.
במקביל לכל הדברים הנ"ל, יש לחשוב על צורת ההתייחסות החינוכית – החיובית, כלומר, שיחות אישיות / פעולות / מערך, שיסביר לחניכים בהתאמה לגילם את הבעייתיות בדרכם, ואת הדרך הנכונה בה אנו מאמינים.
החשוב מכל הוא הצורך לא להתבייש לומר שיש דברים אסורים שאינם מקובלים עלינו, ולך כמדריכה יש את הכח והאחריות לכך.
יישר כוח, ובהצלחה
ישראל, רכז הדרכה מחוז שרון, בני עקיבא