יחס למוות בטרם עת ותפילה

שלום רב, שתי שאלות כלולות בשאלתך ואשתדל לענות על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.
"בטרם עת":
צר לנו מאד לשמוע על ריבוי היתומים בכלל ואצלכם בפרט,. יהי רצון שלא נדע עוד צער ובבנין ציון ננוחם .
אנו פה בעולם בוחנים את הדברים בעניים שלנו – ובעיניים שלנו זה לפני הזמן ("ימי שנותינו בהם 70 שנה ואם בגבורות 80 שנה", "והיו ימיו 120 שנה"…) .ולכן אנו אומר "נפטר בטרם עת" – בטרם עת שאנו כבני אדם רגילים חושבים שזה העת. כמובן שאין אנו מתכוונים ח"ו להתריס כלפי מעלה. כך גם ה' רוצה שנבחן את הדברים ולכן ציווה עלינו להתאבל.
לדוג' כתוב אין חדש תחת השמש זאת אומרת השמש עומדת ומצד שני אנו מתיחסים לשמש כזורחת ושוקעת – ואין כאן שום טעות. ההבדל נעוץ במקור הראיה אם מצידינו ואם מצד הבריאה.

ויהי"ר שנזכה ל"בלע המוות לנצח, ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים". אמן כן יהי רצון.

"לענין תפילה על החולים"
"…שאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע: אם אלקיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסם? א"ל: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם…". (תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף י עמוד א) מתשובה זו נוכל ללמוד גם על תפילה על החולים. האדם לא נעשה חולה בגללי – כדי שאני אזכה להתפלל עליו, העני לא נעשה עני בגללי – כדי שאני אפרנסו, יש חשבונות רבים לקב"ה למה דווקא הוא יהיה חולה או למה דווקא הוא יהיה עני – אבל לאחר כל החשבונות הללו הקב"ה מזכה אותנו ב"זכות גדולה" שנפרנסו או שנתפלל על הנזקק ובכך אנו נוכל להמשיך עלינו ועליו רחמים. ומכיון שכל העולם בנוי כמקשה אחת כשיש חסר במקום מסויים אנו צריכים להשלימו שהעולם יהיה שלם – זו בעיה שלנו לא של האחר.

שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.
שלמה, חברים מקשיבים
shlomo@makshivim.org.il