מצוות לא מובנות, אמיתות המסורת, תפילה

שלום וברכה.
כל הכבוד על הרצון לברר, וכדבריך לא לעבוד את ה' מתוך מצוות אנשים מלומדה.
הייתי רוצה שנחשוב ביחד על השאלה הראשונה. העיקרון שאתה חי לפיו הינו נכון מאוד, ואני מאחל לך שגם את ילדיך תחנך לא לעשות דבר בלי להבין ולהזדהות איתו.
הבה נפליג על כנפי הדמיון, ונדמיין לעצמנו שבנך בין השבע מסרב ללכת לבית הספר, ומעדיף להתבודד בחדרו. 'איני מבין את החשיבות בלימוד כתיבה, אנגלית וחשבון'. או שבנך בן השנה יאמר לך שבדעתו להכניס את ידו לאש, כי אין הוא מבין מדוע להימנע מכך, וזה דוקא נראה לו מאוד יפה. מה תאמר לו? האם תחזור בך מהעיקרון שלא עושים דבר בלי להבין? כמובן שלא, כי זה באמת עיקרון נכון. האם תסביר לו על כל צעד ושעל למה כל מעשה הוא חשוב? אני לא בטוח שזו דרך יעילה. אני חושב שתסביר לו דבר אחד: תשכנע אותו שאתה רוצה בטובתו, ושאתה קצת בעל ניסיון יותר גדול. כאשר הוא יבין זאת, יווצר אצלו אמון כלפיך – אמון שהוא מאוד יזדהה איתו ויבין אותו. מעתה הוא לא יצטרך להבין כל דבר ודבר: גם כשהוא לא מבין בדיוק למה לעשות משהו, הוא מבין מצויין שאתה רוצה את טובתו, ולכן הוא יעשה מה שתאמר לו – בדיוק כמו שחנכת אותו, לעשות רק מה שהוא מבין (או דוגמא נוספת – אתה לוקח תרופה רק אם אתה מבין איך היא פועלת? לא, כי אתה מבין שיש אחרים שהם מומחים ויודעים שהתרופה מרפאת).
אחרי שהוא יבין היטב שכדאי לו לשמוע בקולך, כמובן שתעודד אותו גם לנסות להבין בעצמו כמה שיותר. כך גם טוב מאוד ללמוד ספרי אמונה ומחשבה ולהתחבר גם ל"נשמתם" של המצוות. אבל כאמור זה לא תנאי לקיום שלהם.
ב"ה, יש לעם ישראל סיבה לאמון גדול בקב"ה, מקור כל הטוב שבעולם, וגם כאשר הוא מעניש "כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מייסרך". יש לנו אמון גדול בקב"ה, שעוד לפני אלפי שנים הבטיח לנו ע"י נביאיו שעם ישראל יגלה מארצו וישוב אליה "בשצף קצף הסתרתי פני ממך, וברחמים גדולים אקבצך". הובטחנו גם שארץ ישראל תהיה שוממה ולא ראויה ליישוב ולחקלאות כל עוד ישראל לא יהיו עליה ("ושממו עליה אוייבכם") – מה שבאופן מפליא התגשם בשטח, כידוע. וכיוצא בזה עוד הרבה הבטחות, חלקן כבר התגשמו ולחלקן אנו מצפים.
עכשיו שאלת – מה נותן לנו את האמון בתורה? מי אמר שאכן בורא העולם התגלה אליו ומסר לו את דברו? גם הנצרות והאיסלם טוענות ש"נביאיהם" זכו לגילוי שמיימי, ובמה הן שונות מהיהדות הטוענת כן ביחס למשה רבינו?
אני חושב שאין קצה דמיון בין אמונת האמת לבין "האמונות" המזוייפות. דתות אחרות טוענות שאדם אחד זכה לאיזשהו גילוי אלוקי והוא קרוא להפיץ אמונה זו בקרב אנשים. אין אף אחד שיכול להכחיש אותו, כמובן, שהרי גילוי זה היה כשהוא היה לבדו, וכיון שהאמונה נכפית להמון ע"י מלחמות ומאידך אינה דורשת כמעט קיום מצוות (היא דורשת להתוודות לפני הכומר מידי פעם, מה שמכשיר כל עבירה אפשרית), היא מתפשטת בקרב מליוני אנשים.
לא כן היא אמונת האמת. אמונת ישראל, שעוברת במסורת מדור לדור, אומרת שעם ישראל כולו, אנשים נשים וטף, חזו במעמד הר סיני וקיבלו את התורה. איך אפשר להמציא דבר כזה? האם נראה לך הגיוני שיום אחד יקום אדם ויאמר 'תשמעו, עם נכבד, לא מזמן היה העם שלנו כולו במעמד של התגלות אלוקית"? איך זה שלא שמענו עליו? ואם אותו אדם ימשיך ויאמר 'המעמד גם מחייב אתכם ואת בניכם בקיום תרי"ג מצוות', אתה יכול לשער לבד באיזו מוטיבציה להאמין לו הוא יזכה. אל תשכח שהאדם הדמיוני שלנו לא טען שקבלת התורה היתה לפני מליוני שנים, כמו הסיפורים האליליים במזרח הרחוק – יש היום עדויות, שאין עליהם חולק, המצביעות על קיום המצוות בעם ישראל לפחות כמה מאות שנים בלבד לאחר הזמן שאותו אדם אמור לספר על קבלת התורה, שבה אגב כתוב שעם ישראל הצטווה למסור לבניו על המעמד. כך כתב הרמב"ם (הלכות יסודי התורה ח, א): "משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף" – בדיוק כפי שכתבת בשאלתך. ממשיך הרמב"ם: "… ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך, וכן הוא אומר פנים בפנים דבר ה' עמכם, ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת". נגעתי רק בקצה המזלג, ולהרחבה ניתן לעיין בספרו של הרב מרדכי נויגרשל 'מסע אל עמקי ההוייה'. ספר נוסף, מומלץ מאוד, הוא הספר 'דרך אמונה' של הרב ישראל הס.
אכן, ה"דתות" האחרות אינן מכחישות ואינן יכולות להכחיש את אמיתותו של התנ"ך. אין הם מכחישות שאת האמונה בקיומו של אל אחד הנחיל עם ישראל לאנושות, כי הוא היחיד שזכה לקשר של חיים עם הקב"ה. הן רק טוענות שהקב"ה התחרט והחליף אותו בעם אחר, למרות שהבטיח שעם ישראל יחיה לנצח (טוב, אם האלוקים מתלבש בגוף אנושי, מותר לו גם להתחרט כמו בן אדם, לא?), ומעכשיו תפקידו של עם ישראל להיות מושפל ומבוזה בגלות. ואם עם ישראל יקום לתחיה בארצו, כמו שהבטיחו נביאיו? אז צריך לשפץ קצת את האמונה, להתאים אותה עם המציאות, ולהחליט שכדי שה"משיח" השקרי שלהם יבוא הוא צריך לעבור דרך עם ישראל…
הייתי רוצה להוסיף עוד שתי נקודות חשובות. אינני טוען שיש הוכחה אנליטית שכלית למעמד הר סיני. המתעקש תמיד יוכל להמציא הסברים מפולפלים, מפותלים ומוזרים. אבל בעיני אדם זה דומה לאדם שיסרב לכבד את הוריו, כי הם לא הוכיחו לו שהוא אינו מאומץ… וגם אם הם יראו לו תעודות וקוי דמיון ביולוגיים הוא ימשיך ויאמר 'אולי בדיוק שחדתם את הפקיד והוא הוציא לכם תעודה מזוייפת'? וכן על זו הדרך.
הנקודה החשובה ביותר היא, שכל ההסברים השכליים האלה מטרתם רק לפתוח פתח לאדם להכיר את קיומה של הנשמה האלוקית השוכנת בקרבו. בעזרת ה', אחרי שמסירים את כל העיכובים מאורה של הנשמה, לא נזדקק להוכחות שכליות. הוודאות הברורה שאנו קשורים קשר של חיים לקב"ה, דרך התורה, תהיה ברורה לנו כמו שברור לנו שאנו חיים. אנו רק צריכים להיות פתוחים להקשיב לקול ה' הנמצא בכל מקום בבריאה: בנפלאותיו של גוף האדם – "המכונה של תיאמן", במורכבות חלקיקי האטום, במרחבי השמים והכוכבים, בסודות ובעומק הנפש האנושית (סליחה, שכחתי שכל אלו נוצרו במקרה בלי שום יד מכוונת. הטבע דאג…), וכמובן לקול ה' הנמצא בתורה ובמצוות. ככל שנהיה פתוחים יותר לשמוע כך נחוש כיצד התורה מתאימה כל כך והרמונית כל כך עם האדם.
העלית עוד נושא חשוב – התפילה. בנושא הזה כתבנו כמה תשובות ואנו מצרפים קישורים (http://kipa.co.il/noar/N_ask_list.asp?cat=7 ). הייתי רוצה בכל זאת לכתוב משהו קטן: חשבת פעם על השאלה למה תינוק נברא כך שהוא צריך לינוק? (אגב, גם זה אחד הפלאים המדהימים ביותר, שהמוח יודע בדיוק מתי לשחרר הורמונים האחראים על יצור החלב) התשובה למיטב ידיעתי היא, שההנקה נותנת לתינוק את תחושת החום והקרבה לאימו, תחושה שכל כך חשובה לו בצעדיו הראשונים. ע"י התפילה אנו קשורים קשר של חיים למקור כל הטוב שבעולם, כמו שתינוק קשור להוריו! דוקא כאשר האדם מרגיש שיש לו הכל – זה הזמן הכי מתאים לומר לה' תודה! ואם חסר משהו – יש למי לפנות, יש עם מי לדבר! אני חושב שזו מציאות נפלאה. בשביל להרגיש כך צריך לחשוב על מה שאומרים, להרגיש שאנו עומדים לפני מי שאוהב אותנו וכל מה שיש לנו הוא ממנו, והוא נותן לנו את האפשרות לשוחח עמו ולומר לו מה אנחנו מרגישים, מה חסר לנו – מה יכול להיות נפלא מזה? אשרינו שזכינו להיות קשורים עם הקב"ה, קשר עם מקור החסד והטוב, מי שנתן לנו עינים לראות, פה לדבר ולאכול, מוח לחשוב ואת כל החיים כולם!
כל טוב, ובהצלחה רבה בכל עבודת ה'!
יעקב, חברים מקשיבים