אני מדריכה את שבט ניצנים בסניף בנ"ע. יש לי כמה חניכים בשבט ששאר החניכים ממש לא אוהבים (בלשון המעטה) רוב החניכים מתרחקים מהם, מרחיקים אותם ומתיחסים אליהם ממש לא יפה (אל החניכים הפחות אהובים). חשוב לציין שכבר העברנו על העניין המון פעולות, קשורות יותר וקשורות פחות וגם דיברנו על כך עם החניכים אבל שום דבר לא עוזר… יש לכם עצה בשבילי? תודה!!
כל טוב
שלום לך.
קצת קשה לענות על שאלות כאלו בלי להכיר את הנפשות הפועלות, וכפי שאת בעצמך נוכחת בעצמך- אפילו אם מכירים אותם זה קצת קשה. ננסה בכל זאת.
ילדים הם ישירים מאוד. יש בזה המון אמת. כאשר משהו לא מוצא חן בעיניהם הסביבה כולה תדע זאת. רק כאשר אנו גדלים אנו לומדים להסתיר את רגשותינו כי ידיעתם תפגע באחרים, דבר שגם מצד האמת הוא לא טוב וגם מצד שהאחרים לא יאהבו אותנו ואז אנחנו המפסידים. אצל ילדים החשבונות האלה לא קיימים.
הבעיה היא כיצד גורמים לילד לעשות חשבון כזה. ברור לי שבפעולות שהעברת דיברת עם חניכייך על זה שאסור לפגוע באחרים, שזה מכאיב להם וכו' וכו'. אולי מה שחסר זה להבין למה לא לפגוע, מה אכפת לי אם אחר נפגע, למה להיות רגיש כלפי אחרים.
אולי כדאי שתנסי להעביר פעולות שמסבירות מדוע אסור לפגוע באחרים. חניכייך הם אומנם צעירים אבל אם תצליחי על ידי משל, סיפור או כל דבר אחר להבהיר להם את תחושת הפגיעה הם יבינו שאסור, פשוט אסור לגרום לזה. אולי אם תראי להם, בעדינות כמובן, שלכל אחד מהם יש חסרונות ועל כל אחד מהם אפשר לצחוק, תראי להם שהכבוד שהם מייצרים לעצמם על ידי זה שהם מראים שאחרים פחות טובים מהם הוא לא אמיתי. כל אדם טוב במשהו וחייבים להחדיר את זה לראש של כל הילדים בשבט, גם אלה שפוגעים יפסיקו לפגוע וגם אלה שפחות רצויים ידעו שהם יכולים, שיש להם כוח שאין לאחרים, שיש להם דבר לתת שאף אחד אחר בעולם לא יכול לתת, וככה הם ידגישו את הצד הזה של החיים שלהם וממילא אחרים יפסיקו לצחוק עליהם.
שיהיה לך בהצלחה רבה
יהונתן, חברים מקשיבים
