האם מדינת ישראל איבדה את זכותה המוסרית להתקיים?

שלום תומר,
אמנם לצערנו, מדינת ישראל עדיין לא מתנהלת ומתנהגת לפי דרכה של תורה. אולם, כמו שאדם שחוטא לא מאבד על כל חטא את זכותו לחיות, אך הוא חייב לעשות תשובה, כך מדינה שהנהגתה חוטאת, לא מאבדת על כל חטא את זכות הקיום, אך היא חייבת לעשות תשובה.
לדעתי, חבל לדון איפה בדיוק עובר הקו שאחריו אין למדינת ישראל זכות קיום, מכיון שאנחנו בכלל לא קרובים לקו זה ובע"ה גם לא נתקרב לקו זה. אני מסכים עם חלק מהדוגמאות שהבאת, ועל חלקם ניתן לדון אם מה שעשו היה מוצדק, מוסרי או לא, אבל אין חולק על כך שיש עוד הרבה מה לשפר במדינה, ועל הצורך לעשות תשובה. את המחשבה והכוחות שלנו אנחנו צריכים להשקיע בתשובה, בתיקון, ולא בהתמרמרות על המצב הקיים. כמו שכשאדם חולה, לא דנים מתי יהיה ניתן לקבוע את רגע המוות, אלא מנסים לרפא אותו, כך, להבדיל, אנחנו לא דנים מתי יגיע סופה של מדינת ישראל, אלא מנסים לשפר אותה, לקחת אחריות לתקן ולרומם. מדינת ישראל משמשת כבית לאומי לעם היהודי שאחרי אלפיים שנה שבהן היה נרדף ונרמס סוף סוף הוא יכול להרים ראש, היא מקבלת לתוכה את גלויות ישראל המתקבצות מכל קצווי תבל, עומדת בגבורה כבר 50 שנה במאבקים גדולים נגד אויבים גדולים וחזקים ממנה, ולמרות זאת הגיעה להשגים מרשימים בכל קנה מידה. עולם התורה והישיבות פורח בארץ, ישנם אירגוני חסד רבים כל כך, אנחנו חברה סוציאלית שעוזרת לחלשים, נכים ומוגבלים וזו רק ההתחלה. זו המדינה שלנו, המדינה שה' נתן לנו, אנחנו אוהבים אותה, ויש לנו את האחריות שהיא תגלה את שם ה' בעולם ותהווה אור לגויים. בעזרת ה' נצליח לתקן, אבל אין להתייאש ואין לזרוק ולהפקיר רגשית את המדינה.
כל טוב
נעם, חברים מקשיבים