אני נערה בת 17 דתיה מבית דתי. אני מאמינה שתפילה אינה חוזרת ריקם, אני מאמינה שה' שומע ועושה כטוב בעיניו, וגם מאמינה שהכל לטובה. למרות זאת קשה לי. לפעמים אני מתפללת הרבה ולא נענית ולפעמים אני לא מתפללת ונענית. בקיצור, הבעיה שלי, אני חושבת, זה האמונה שלי בכוחה של תפילה. אני רוצה לדעת מה אפשר לעשות כדי להתחזק ולהאמין יותר בתפילה ועוצמתה על מנת שאוכל להתפלל בכוונה שלימה ומעומקא דליבא ולא רק כדי לצאת ידי חובה. – תודה מראש.
שלום לך.
שאלתך היא שאלה חשובה שעסקו בה גדולי חכמי ישראל שבכל הדורות ומורכבת מכמה שאלות בעצם.
שאלת כיצד זה שאת מתפללת ולא נענית מחד, ושאלה נוספת – מדוע את ורבים אחרים מצליחים לפעמים גם בלא תפילה. שאלה זו מצטרפת למכלול שאלות נוספות שיש בענייני התפילה וננסה להבהיר קצת, רק קצת, את חשיבות התפילה ואולי גם פן מסוים בדרך פעולתה. דרך הסבר זה נוכל אולי גם לענות על שאלתך. הדברים הם קצת קשים אבל כדאי להתאמץ. זו לא תאוריה מופשטת או פילוסופיה בגרוש, זו האמת הגדולה של החיים.
נקבל בתור הנחות יסוד שיש בורא לעולם ושהוא רוצה שנפעל בעולם זה כדי לגלות את כבודו (כך מסביר המהר"ל בספר באר הגולה וזה בסיס קל דיו כדי לבנות עליו בלא להרחיב בו למרות שגם הוא טעון הסברים רבים). הכלים שלנו לגילוי כבוד ה' הם מעשינו, דיבורינו ומחשבותינו. אם נסתכל על הכלים האלה נראה שרצון האדם הא הכלי החשוב ביותר. כל דבר אחר תלוי באחרים. אי אפשר לעשות ציצית אם אין בד וגדילים, אי אפשר לעשות סוכה בלא סכך. כל המצוות תלויות בעצם בגורמים חיצוניים שאנו צריכים להשיג. יש דברים שאיננו יכולים להשיג ולכן גם לא יכולים לקיים את המצוות. הדבר היחיד התלוי בנו לחלוטין הוא רצוננו. האדם יכול לרצות כל דבר, בתחום זה אין הוא מוגבל לכלים שיש בידו, החומרים שהוא הצליח להשיג, יכולתו השיכלית וכו'. כמובן שרצון אמיתי מוביל גם לתוצאות מעשיות אבל שורש הכל הוא רצון האדם. זהו הכלי השורשי והראשוני ביותר שבו האדם עובד את בוראו.
עניין זה של חשיבות הרצון נראה בבירור גם בתחומי החיים הפשוטים יותר, היום יומיים. על הרבה חולים אומרים שהם נרפאו בגלל כוח הרצון, המוטיבציה היא גורם מכריעה בקרבות רבים וכו' וכו'. אדם ללא רצון, ללא שאיפות, הוא אדם שאין לו עבור מה לחיות. הרצון הוא בעצם החיים. משמעות החיים היא מה שאנו עושים איתם ואנו עושים איתם את מה שאנו רוצים. רשעים בחייהם קרויים מתים כי אין בהם רצון אמיתי שיחיה אותם.
התפילה פועלת בעיקר במישור הרצון של האדם. ככל שרצון האדם קרוב יותר באופן נגלה לרצון הבורא הוא יותר חי. אני יודע, זה מסובך. נסביר את זה קצת.
תפקיד האדם כמו שאמרנו הוא להתקרב לבורא. זהו רצונה של נשמתו. היא 'בת מלך', והיא מתגעגעת מאוד לחיות עם אביה, המלך, מלכו של עולם. תמיד היא שואפת אליו, תמיד היא רוצה להיות לידו. היוצא מזה הוא שלכל אדם ישנו רצון פנימי חזק מאוד, תמידי, לעבוד את ה'. זוהי שאיפת נשמתו, האמת הכי אמיתית של חייו שדוחפת אותו לכל מעשיו. בלי הנשמה אין חיים לגוף. רק כאשר יש נשמה יש לגוף תנועה והמגמה של התנועה הזו היא להגיע אל הקב"ה. יש אנשים שלא מתרגמים נכון את הדחפים הפנימיים שלהם ולמרות שמקור התנועה, הנשמה, רוצה דברים שמקרבים אל הקב"ה, האנשים בגלוי חושבים שהם רוצים דברים אחרים, פחות חשובים או לפעמים אפילו מזיקים ח"ו לקשר עם הקב"ה.
התפילה באה לעזור לנו שלא לטעות בטעות זו. היא באה להציל אותנו מטעות בתרגום הרצון. בתפילה טמונים כל האידיאלים הגדולים שאנו שואפים עליהם. על זה אנו מדברים, בזה אנו צריכים להתעמק.
ככל שאדם מחובר יותר לחיים האדיאליים ולרצונות הפנימיים שלו הוא גם מרגיש בתפילה טוב יותר. כמו שמוזיקאי אוהב לדבר על מוזיקה ובעל אוהב לדבר עם אשתו, כך גם האדם שמודע לרצונו באופן נכון מרגיש שהוא מדבר על נושאים שקרובים לליבו עם הקרוב ביותר אל ליבו, עם הקב"ה המבין את רחשי ליבו, געגועי נשמתו אליו וכו'.
תשאלי, ומה יעשה אדם שלא מחובר לכל האידאלים האלה באופן מלא, הוא נכשל במבחן, הוא ישתעמם בתפילה?
התפילה היא לא רק שעת מבחן היכן האדם נמצא אלא היא עצמה גורם מקדם. בתפילה אנו עוצרים את חיי היום יום השוטפים שלנו ומדברים על הדברים החשובים באמת. לזה בפני עצמו יש השפעה עלינו, השפעה חשובה.
אני לא יודע אם שמת לב, אבל עשינו מהפכה בעולם התפילה. בשאלתך הדגשת את התפילה ככלי שרת לאדם ו'התבאסת' שלפעמים הוא לא עובד ושלפעמים לא צריך אותו. עכשיו את יכולה להסתכל על התפילה אחרת. הקב"ה רוצה שתרצי דברים טובים כי זה 'טוב' גם לו, כביכול, רצונו הוא שתעבדי אותו ותשאפי אליו, אל הטוב המוחלט. לכן הוא נתן לך כלי נפלא, התפילה, שעוזרת לך לדבר על הדברים שאת רוצה ודרך זה להתחבר אל רצונותייך, לברר אותם, להעמיק בהם וממילא להעמיק את הקשר איתו.
כאשר מסתכלים על התפילה ככה השאלה הראשונה שלך כבר פחות מציקה. גם את תפילה לא נשמעה בפועל היא כן פעלה פעולה מסוימת על האדם. האדם המתפלל מקושר יותר אל הקב"ה. אני יודע, זה מוזר וצריך לחשוב על זה הרבה אבל בעצם מתברר שהתפילה היא מה שחשוב ולקבל את מה שבקשת זה רק בונוס, זה לא מה שחשוב באמת. הרצון הוא מה שחשוב והוא יותר חשוב מהכלים שהקב"ה נותן. אדם שהקב"ה לא נתן לו בד לציצית צריך להתפלל על זה, לרצות שיהיה לו בד, אבל בסופו של דבר גם אם הוא לא יקבל את הבד מתוך חשובונות אלוקיים שאיננו מודעים להם הוא עשה הרבה בתפילתו, הוא רצה דבר נכון, הוא אדם אידיאלי יותר.
צריך להאריך בנושא עוד הרבה מאוד ואני מקווה שלא בלבלתי אותך, או לפחות שלא בלבלתי אותך יותר מדי. מה אעשה? שאלת שאלה גדולה ולשאלות גדולות יש תשובות גדולות או לחילופין תשובות קטנות ולא מספקות. לא רציתי להשאיר אותך לא מסופקת. . .
אם הדברים עדיין לא ברורים את תמיד יכולה לשאול שוב. חוצמזה, את יכולה לפתוח בעצמך את הספר אורות הקודש חלק ג' בפרקים המדברים על הרצון. זה קשה אבל שווה.
כדאי לך לראות באתר שלנו בקטגוריה על תפילה- תמצאי שם תשובות רבות בנושא- http://kipa.co.il/noar/N_ask_list.asp?cat=7
יהונתן, חברים מקשיבים