מה ההבדל בין ההשקפה הדתית לאומית להשקפה החרדית?

שלום, וישר כח על השאלה החשובה.
"וכל מעשיך יהיו לשם שמים". ביסוד זה, שהוא יסוד הכל, אין הבדל בין מתווי הדרך של הציבורים השונים, המכונים "דתי לאומי", "חסידי", "ליטאי" ושאר הגדרות. הדבר בא לידי ביטוי, כמובן, בקבלת עול מלכות שמים ותרי"ג מצוות באהבה וביראה, על כל המשתמע מכך. מלבד המכנה המשותף שבין הדרכים, בסופו של דבר תורמת כל דרך תרומה מיוחדת לעבודת ה' של עם ישראל כולו, וראוי שכל יהודי עובד ה' ישאף ללמוד מכל אדם, ובפרט מיהודים אחרים השואפים לעבוד את ה'.
חשוב שידיעה זו תהיה ברקע כאשר עוסקים בהבדלים בין הדרכים השונות. כמובן שאין הדבר פוטר אותנו מבחירת דרכנו האישית, כשם שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות והוא מחוייב לפעול לפי ראייתו, אך גם כאשר אנו עסוקים בבירור דרכנו האישית ראוי שהרקע לבירור יהיה המכנה המשותף והראייה הכוללת. עוד חשוב להשתחרר מהתפיסה הרווחת אצל חלק מהציבור, כי ה"דתי לאומי" הינו "פשרן" במצוות (כמו כן, יש להבחין בין העקרונות לבין יישומם. בכל ציבור קיימים אנשים המקפידים יותר על קיום המצוות ואנשים המקפידים פחות, ואין הדבר נוגע לעקרונות עצמם ולאנשים השואפים ליישמם בשלמות).
מהם בכל זאת ההבדלים בין הציבור הנקרא 'חרדי' לבין הציבור הנקרא 'דתי לאומי'?
כיון שהיריעה קצרה אכתוב את הדברים על קצה המזלג, אך ללא ביסוס ראוי במקורות משום שהדבר דורש אריכות שאינה אפשרית במסגרת האינטרנט.
סלע המחלוקת המרכזי אינו ארץ ישראל, אלא היחס למושג 'לאום יהודי'. באופן כללי, התפיסה החרדית אומרת כי אין כל ערך ללאום יהודי המנותק משמירה בפועל של תורה ומצוות, וממילא אין כל משמעות לביטוי 'דתי לאומי', ומדינת ישראל הינה מדינה ככל המדינות. לעומת זאת, התפיסה הדתית לאומית אומרת כי אדם מורכב מגוף ונשמה, ולבניין החלק הגופני של עם ישראל, גם בשלב שהוא עדיין אינו יונק את כוחו באופן מודע מאמונה בה', יש ערך גדול. זאת משתי סיבות:
א. על גבי בניין הגוף תבוא בשלב הבא גם הנשמה ותפיח בו רוח חיים (ספר אם הבנים שמחה)
ב. יש ערך עצמי בתקומתו של עם ישראל. עצם קיומה של מדינת ישראל מהווה קידוש ה', גם בשלב זה, משום שהיא מהווה סטירת לחי מצלצלת לנצרות שהשפילה בכל הדורות את עם ה' ואבן היסוד שלה הוא שהאלוקים עזב את עם ישראל ובחר ב"מאמיני" הנצרות (יסוד זה בנוי על פרק ל"ו בספר יחזקאל). הדברים נכונים ביחס למדינה באופן כללי וגם ביחס למרכיביה: צבא, מערכת המשפט, ממשלה וכו'.
ראייה זו אינה מטשטשת את הפגמים הקיימים לעת עתה במדינת ישראל, על כל המשתמע מכך, אך היא אומרת שפגמים אלו – סופם לבוא לידי תיקון, ואין בכוחם לטשטש את האור הגדול הקיים בה. השלכה מעשית לכך היא אמירת הלל ביום העצמאות, חשיבות השירות הצבאי ועוד.
שורש ראייה זו נובע מכך שהרב קוק (ובעקבותיו בנו הרב צבי יהודה) ראה בכל דבר את ערכו הפנימי, כך שאין סתירה בין עולמות הנראים שונים, אלא השלמה (לדוגמא, ניתן לעיין באורות, "אורות התחיה" י"ח). כמובן שכדי לראות את התפקיד החיובי של כל דבר יש צורך להיות אדם ענק, המקיף בקרבו הכל – וכך אכן היה הרב קוק: גאון בתורת הנגלה ובתורת הנסתר, במדע ובפלוסופיה, על כל חלקיהם. ראייתו הכוללת של הרב קוק באה לידי ביטוי בתחומים נוספים מרחבי החיים, כמו למשל היחס לחול. אבן יסוד בדברי הרב קוק, שהונחה בעולמה של הציונות הדתית, היא שעולם החול אינו מנותק מעולם הקודש אלא להיפך, מחובר אליו ואף גנוז בו עצמו קודש פנימי (אין משמעות הדברים ש"הכל טוב" וכל מעשה חול הינו במדרגה של מעשה קודש, כפי שלפעמים נוהגים להציג זאת באופן שטחי. כדי לחשוף את נקודת החיבור של החול עם הקודש דרושה עבודה גדולה, אותה עושים גדולי ישראל ולאורם אנו הולכים). על כן, החינוך הדתי לאומי כולל את לימודי המדעים כחלק רשמי ומסודר במסגרות החינוכיות.
קיימים עקרונות נוספים שהדגיש הרב קוק, המהווים אבני יסוד בהשקפת עולמו של היהודי הדתי לאומי, ומתפרטים כמובן להשלכותיהם בחיים.
סגולת ישראל, ושותפות בין חלקי העם: ישראל שחטא ישראל הוא (גמרא בסנהדרין דף מ"ד). מכך נובע כי גם מוטלת עלינו החובה להרגיש שותפים לכל חלקי עם ישראל, וממילא אף לנסות לקרבם, ולא להתנתק מהם. אין הדבר סותר את החובה להישמר מהשפעה לרעה, ובפועל הדבר תלוי באדם ובמציאות בה מדובר.
ארץ ישראל: מצוות ישוב ארץ ישראל מהווה מצווה מרכזית בתרי"ג המצוות, כדבריהם החריפים של חז"ל "כל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה, וכל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלוה" (ריכוז מאמרי חז"ל רבים ניתן למצוא בספר הכוזרי מאמר שני, פסקה י"ד). למצוה זו יש ערך גם כשהיא אינה נעשית על טהרת הקודש.
כפי שיסודות אלו מנוסחים בקיצור: ארץ ישראל לעם ישראל, על פי תורת ישראל.
כאן חשוב להדגיש כי בשונה מנושא היחס לתנועה הציונית ולמושג 'לאום יהודי', שלש יסודות אלו אינם מבדילים באופן מובהק בין הציבור החרדי לציבור הדתי לאומי, משום שאין הם שייכים רק לדור שלנו אלא נאמרו במשך הדורות כולם, ואכן גם בציבור החרדי יש גוונים שונים, שחלקם (למשל חסידות חב"ד) מדגישים אף הם חלק מערכים אלו. יחד עם זאת, הדגשתם המיוחדת בדורנו ע"י הרב קוק נובעת אף היא מתפיסתו הכוללת, וניתן לומר כי הוא "גדול הדור" בנושאים אלו, משום שהשקיע בהם ובהעמקתם מחשבה וזמן מרובים.
נגעתי כאן רק בשורשים, אשר מהם מתפרטים עקרונות נוספים הנוגעים לחיים, אולם קשה לעסוק בהם על רגל אחת. בכל מקרה, אשמח לפרט אם יש שאלות ספציפיות.
כדאי לראות באתר תשובות נוספות שלנו בעניין.
בציפייה לישועה
יעקב, חברים מקשיבים