מוסיקה ובריכה בשלושת השבועות

שלום רב,
האיסור לנגן נובע מכך שאלו ימי אבלות, ואל לנו להסיח דעתנו מהאבלות על ידי דברים המסיחים את הדעת.
אחד הדברים המרחיקים את האדם מהצער הוא נגינה שמחה, לכן אסור ריקודים ומחולות, מכאן אסרו אף נגינה וכלי זמר (מגן אברהם סי' תקנא ס"ק י).
אבל, היות שאיסור הנגינה הוא מפאת השמחה, התירו למורים לנגינה ותלמידיהם לנגן, כדי לשמור את הידע וגמישות הידיים. היו שכתבו לנגן ניגונים עצובים, ובכך זכרו את האבלות (שו"ת ציץ אליעזר חט"ז סי' יט).

שוחחתי עם רב חשוב בירושלים שישב שבעה על אחד מהוריו, ונכנס אליו הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל לנחמו. שאלו את הרב: האם מותר לנו כאבלים לשמוע בשנת האבל מזיקה קלאסית? תשובת הרה"ג היתה – מותר, ואף נימק, שתקנת חז"ל היא על מוזיקה המביאה לידי שמחה, ריקודים ומחול וזה מה שאסור, אך להתענג מותר. הרב הוסיף ואמר שזה כמו שלקרוא ספר טוב מותר – למרות שמתענגים עליו. וכן מותר לראות שקיעה יפה למרות שמתענגים ממנה.
היוצא מכל האמור לעיל שהאיסור בזמן אבילות הוא רק על מוזיקה המביאה לידי שמחה ריקוד ומחולות.
כדאי לעיין במאמר, שכבר כתבנו, לענין שמיעת מוזיקה בספירת העומר: https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=24755

לסיכום: מוסיקה: מותר לשמוע בימים אלו נגינות עצובות על חורבן המקדש וירושלים. שאר המנגינות נהגו להחמיר כדי שלא לבוא לידי שמחה וריקודים וכדי שלא יסיח את הדעת מהאבילות (מי שבכל אופן רוצה לשמוע שירים – יפנה למורה הוראה שיאמר לו מה מותר ומה אסור).
בריכה: בהלכה לא נאסר ללכת לבריכה. רבים נהגו לא ללכת בשל השמחה היתרה שהייתה בהליכה לבריכה. יש הטוענים, שאין זו שמחה, אלא התנהלות רגילה בימי החופש, ועל כן הדבר מותר (כמובן שבתשעת הימים ראוי לא ללכת לבריכה, בשעת הצורך – צריך לשאול מורה הלכה).

בציפיה לבוא גואל,
שלמה, חברים מקשיבים shlomo@makshivim.org.il