למה אין מסכת על ארץ ישראל?

שלום לך,
תרי"ג מצוות יש בתורה וחמשה חומשים ובש"ס ששים מסכתות. מדוע אחת מפרשיות התורה או המסכתות בש"ס אינה מקודשת למצוות ישוב ארץ ישראל?
על השאלה שלך יש שתי תשובות – לגבי התנ"ך, ולגבי הש"ס והשולחן ערוך.
לגבי התנ"ך – ארץ ישראל תופסת בתורה, ובתנ"ך בכלל, מקום מרכזי, אף הרבה יותר ממצוות לימוד התורה. אם ללימוד התורה מוקדשת פרשיה אחת כפי שאמרת (למעשה קיימות מספר פרשיות), הרי שלארץ ישראל מקודש רובה הגדול של התורה. החל מפרשת לך לך, ועד פרשת וזאת הברכה עוסקת התורה בעם ישראל בדרכו הארוכה, בת מאות השנים לארץ ישראל. רבות ממצוות התורה פותחות ב"כי תבואו אל הארץ". אין בתורה צורך לצוות על כיבוש ארץ ישראל כמצווה לדורות, כיוון שכשנכנסו ישראל לארץ נועדו לכבשה בכניסתם, ולשבת בה לנצח. בשל חטאינו גלינו מארצנו, ולכן עלינו להתיישב בארץ שנית, ושלישית.
לגבי הציווי "לא תְחנם" בפרט – זהו ענין שמוזכר בתורה פעמים רבות מאד, עם ישראל בכניסתו לארץ נצטווה "לא תחיה כל נשמה", בשל חטאי הכנענים, נצטווה עם ישראל להשמידם לגמרי. כמובן שהיום אין ציווי ואסור לנו להרוג ביושבי הארץ, ומצווה זו היתה לשעתה בלבד, בשל חטאיהם הכבדים ביותר של הכנענים, והיום המצווה היא ברמה נמוכה בהרבה – "לא תחנם" – לא לאפשר לגויים לשבת בארץ. שוב, כמו לגבי כיבוש הארץ – חטאינו גרמו לכך שנצטרך לקיים מצווה זו, ואילו זכינו, היינו נשארים בארץ מאז ימי יהושע ועד היום.

לגבי הש"ס- בש"ס ששה סדרים וששים ושלש מסכתות. בש"ס אין מסכת לימוד תורה, ולא מסכת צדקה וגם לא מסכת ארץ ישראל – למרבית הנושאים בש"ס וביהדות בכלל לא מוקדשת מסכת משל עצמם. מעצם אופיו של הש"ס, רוב הנושאים מובאים כבדרך אגב, תוך כדי דיון בנושאים אחרים, כך לגבי תלמוד תורה, וכך גם לגבי ישיבת ארץ ישראל. למרות זאת, אם נסכל על הנושאים של סדרי הש"ס הרי שנושאים הקשורים בארץ ישראל תוספים שליש ממנו – סדר זרעים וסדר קדשים שייכים רק בארץ ישראל!

לגבי השולחן ערוך (ומרבית ספרי רבותינו הראשונים) – השולחן ערוך, שכתבו ר' יוסף קארו, נכתב על בסיס ספר "ארבעה טורים" שכתב ר' יעקב בן הרא"ש. שני ספרים אלו נועדו להיות ספרי הלכה למעשה לבני הדור שבו נכתבו, ולצערנו במשך כאלף ותשע מאות שנה, נושאי ישיבת ארץ ישראל, כמו גם נושא הקרבנות, המצוות התלויות בארץ והטהרה לא נהגו הלכה למעשה. כך קרה שהשולחן ערוך עוסק רק בשלשה מסדרי הש"ס – נזיקין (חלק חושן משפט) ומועד (רובו של חלק אורח חיים) ונשים (חלק אבן העזר). חלק יורה דעה דן בדיני כשרות, ודיני תפלות וברכות מופיעים באבן העזר. כל הנושאים האלו, נהגו הלכה למעשה בתקופת הגלות.
גם בספרים שנכתבו לא רק הלכה למעשה, כמו הרמב"ם, מוקדש יותר מקום למצוות אחרות מאשר למצוות ישוב ארץ ישראל. הסיבה לכך פשוטה – מצווה שהיא מעשית, מתרבים בה הדינים והשאלות. מצווה שנשארת ברמה של הלכה ולא למעשה – דיניה פשוטים, כיוון שלא התעוררו בה השאלות שקורות כאשר מנסים לישמה, ולכן – קיימים רק הדינים הבסיסים. במצוות ישוב ארץ ישראל הדברים אף פשוטים יותר – זוהי מצווה ברורה, שתכליתה ודרך קיומה ברורים יחסית. אמנם יש לדון מהם הגבולות, ומתי יש חיוב ועל מי, ועל כך אכן יש דיונים רבים, אבל עיקרי הדינים ברורים. כיון שמצוות ישוב ארץ ישראל לא היתה הלכה למעשה מאז החורבן כמעט, הרי שאפילו במשנה ובגמרא עסקו בה יחסית מעט, וכך בהמשך הדורות.

לגבי ההשוואה בין תלמוד תורה לארץ ישראל – עם כל חשיבותה של מצוות ישוב ארץ ישראל, זוהי רק אחת מתרי"ג מצוות, ואולי מצוות רבות תלויות בה, אך עם ישראל יכול להתקיים גם בגולה, בצורה חלקית וחסרה ביותר, אך להתקיים. לעומת זאת בלא תלמוד תורה – עם ישראל לא יעמוד. לכן, גם בספרים שנכתבו לא רק הלכה למעשה, אלא גם לדורות, לתלמוד תורה מקום חשוב יותר מאשר לארץ ישראל.
כדאי לעיין בתשובה נוספת שלנו בנושא זה- מה חשיבותה הגדולה של ארץ ישראל- https://www.kipa.co.il/noar/q.asp?id=2463

אני מקווה שיהיה בדברים אלו מענה לשאלתך
גלעד, חברים מקשיבים