המאבק על ארץ ישראל לעומת קרע בעם

שלום לך,
מהמכתב שלך אני חש שאצלך הרוח חזקה ואיתנה. מצויין! זה השלב הראשון מבחינתך לקירוב הגאולה. אנו צריכים לחזק את הרוח, רוח האמונה. אך שאלתך שאלה לא פשוטה – כשיש התנגשות בין הערך של אחדות עם ישראל ובין הערך של ישיבה בארץ ישראל מה גובר?
השאלה קשה, ובכל זאת זו דוגמא מצוינת לשאלה שאם בוחנים אותה מכמה צדדים שונים, ואם מתעמקים יותר במציאות אפשר יחסית בצורה פשוטה להגיע לתשובה.

קודם כל חשוב שאם את מאמינה בערך – אסור לך להתבייש בו או לחשוש ממנו. אם את מאמינה בערך את יכולה רק להתגאות בו. אם את מאמינה בחשיבות הישיבה של עם ישראל בארץ ישראל ברור ששום דבר בעולם לא אמור להזיז אותך מאמונתך (אלא אם כן את מגלה שטעית) כולל אפשרות לקרע בעם וכולל דברים יותר גרועים. חשוב שנבין קודם כל שהשאלה שלך היא שאלה מה לעשות ולא שאלה מה להאמין. בדרך כלל מי שלא מסכים איתך דוקא יעריך אותך יותר אם את מראה אמונה אמיתית ואיתנה בדרכך.

אחרי שאת חזקה באמונה שלך, תשאלי את עצמך – איך אני אמורה להתייחס לדעה שאינה הדעה שלי? האם מי שלא מסכים איתי, לא מסכים בגלל שהוא איש רע, או שמא הרצון שלו טוב אך הוא טועה?
במקרה שלנו, אנו חייבים להבין שההתנגדות של חלק גדול מהעם להתיישבות נובעת מתפיסה שללא ההתיישבות ביש"ע היו פחות פיגועים. זאת יחד עם אמונה בערך הגדול של חיי אדם. ודאי שאנו יכולים להבין ואפילו להזדהות עם זה. הרי גם אנחנו מאמינים בקדושת חיי האדם!
הרבה פעמים הגורם למחלוקת הוא גם חוסר האמונה שלהם בה'. ודאי שאנחנו יכולים להבין למה הם לא מאמינים. ממש לא פשוט למצוא את נתיב האמונה בזמן של הסתר פנים, בזמן שאיננו רואים ים נבקע פתאום בהנף יד של משה, על פי ה'. אני ואת, שנינו חושבים שהם טועים, אך להבין, לכבד ולאהוב אנו חייבים. אם נחיה, כל עם ישראל מתוך הבנה שישנם חילוקי דעות, אבל כל הדעות נובעות ממניעים טובים. אם נבין שאנו כולנו יחד חיים במציאות לא פשוטה, וברור שיהיו חילוקי דעות במציאות כזו, אין סיבה שלא נחיה ביחד מתוך אהבה, למרות חילוקי הדעות. לכן גם כשאנו הולכים להפגנה, אנו חייבים לדעת שאיננו באים מתוך שנאה לחולקים, אלא מתוך אמונה מלאה בצידקת דרכנו ואהבה וכבוד למי שלא מסכים אתנו. אנו חייבים להתעקש על כך שחילוקי דעות אינם סיבה לשנאה.

האם באמת יש קרע בעם?
תשאלי את עצמך מנין את יודעת שיש קרע בעם? חילוקי דעות אינם קרע, קרע זה שנאה. אינני ידוע מהם מקורות הידיעה שלך, מנין את יודעת להעריך מה המצב בקרב עם של מיליונים. אם את למדת שיש קרע בעם מתוך הטלוויזיה, את צריכה להיזהר. תבדקי מי את רואה בטלוויזיה? כמה אנשים ואילו אנשים? בדרך כלל רואים פוליטיקאים מתווכחים בקולי קולות. אך אלו פוליטיקאים, ככה הם, זה חלק מהתפקיד. האם כך כל העם?
כמו כן יש לדעת שהתקשורת תמיד מנפחת כל דבר (אחרת החדשות היו משעממות!) אנו צריכים להיזהר כשאנו מסיקים מסקנות מהתקשורת. בפועל נדמה לי שמה שבאמת מעורר שנאה כיום הוא כל נושא דת ומדינה. את החילונים במיוחד מטרידים החרדים. כל זה לא קשור לשאלת יישוב הארץ. הציונות הדתית נמצאת הרבה פחות בקרע עם שאר חלקי העם.

לגבי שאלת ההתיישבות. הקב"ה ברא את העולם כך שישנם דברים שיחידים אינם יכולים לעשות לבד. כיבוש הארץ לא יכול להיעשות אלא אם כן העם מחליט על כך. יחידים אינם יכולים לכבוש. ודאי שכל יחיד ויחיד משפיע, קבוצה קטנה של אנשים יכולים להחזיק מאחז בראש גבעה. אבל גם הם תלויים בצבא שישמור עליהם. והצבא הוא צבא של כל העם. הצבא פועל על פי הנחיות של הממשלה. הממשלה נבחרה על ידי עם ישראל. אנו צריכים לשמוח שזיכה אותנו הקב"ה לחיות בדמוקרטיה (ישנם הרבה חסרונות גם בדמוקרטיה, אבל נראה שבמציאות שלנו זו הדרך הטובה ביותר). יוצא שכל שאלת ההתיישבות והאחיזה בארץ ישראל כולה נעשית על ידי החלטה של כל עם ישראל – על פי רוב דעות (אומנם יש מספר גדול של ערבים שגם בוחרים לכנסת וגם משפיעים, אבל בגדול עם ישראל הוא המחליט). לכן אסור לנו לחשוב כאילו יש איזה מלחמה בעם, כאילו חלקים מהעם עושים דברים על דעת עצמם. מאבקים על דעות יש, אבל בסופו של דבר ההחלטות מתקבלות על ידי כל עם ישראל.
חשוב מאוד לזכור שבשאלת כיבוש ארץ ישראל אנו פועלים כעם. אנו צריכים לזכור שעם כל המאבק שלנו כדי לשכנע את העם בחשיבות הישיבה כאן, אם עם ישראל יחליט להתפנות – אין ברירה, איננו יכולים לכבוש את ארץ ישראל לבד. אנחנו מצידנו נעשה כל מאמץ כדי לשכנע, להסביר, למנוע, אך לא תמיד הכל תלוי בנו. כך ברא הקב"ה את העולם, וכנראה שכך רצה שנתנהג.

ונקודה אחרונה. שאלת מה את צריכה לעשות כדי לקרב את הגאולה. כל ספרי הנביאים זועקים את התשובה. המצב של עם ישראל תלוי בקשר שלו עם הקב"ה. עם ישראל כרת ברית עם הקב"ה בדיוק בחג מתן תורה לפני אלפי שנים. התורה מעידה – אם נשמור אנחנו על התורה, על הצד שלנו בברית, הקב"ה יעשה את שלו. בזה באמת הכל תלוי. אנו חייבים אם כן, להשקיע את כל מאמצנו בהעלאת רוח ישראל. מה שצריך להציק לנו יותר מכל אותם אידיאליסטים שחולקים עלינו, הוא שלהרבה מהעם לא אכפת. הרבה מהעם אדיש לאידיאלים גבוהים, אדיש לכל דבר שאינו מהנה. אלו שאינם בקרע אתנו כי אין להם דעה. אנו מוכרחים לפעול, כל אחד כפי יכולתו בחיזוק רוח ישראל.
כל טוב
דן , חברים מקשיבים