יש לי עבודה במקצוע "מחשבת ישראל", ואני צריכה להביא בה מקרה של קונפליקט אמוני. אני צריכה להדגיש את הדעות ההלכתיות לכאן ולכאן. הבעיה שלי היא, שלא ממש הבנתי מה רוצים ממני בעבודה הזאת. תוכלו בבקשה להגדיר לי מה זה "קונפליקט אמוני", ועל איזה מעשה מדובר?
תודה מראש, לימור.
שלום לימור.
אני חושב שיש לך עבודה מרתקת!
את בטח יודעת מהו קונפליקט – מצב שבו אדם מרגיש קרוע משני צדדים, אם יעשה כך – יפגע בדבר חשוב אחד ואם יעשה אחרת – יפגע בדבר חשוב אחר.
קונפליקט אמוני הוא אם כן מצב שבו האדם אינו יודע מה לעשות בשל שני שיקולים אמוניים (כלומר שיקולים שקשורים לאמונה בקב"ה, לתורה ולמצוות) המתנגשים זה עם זה. לא מדובר כאן על ספק רגיל אלא על התנגשות, מצב שבו האדם נדרש לבחור איזה שיקול להעדיף, ובכל מצב הוא יידרש "להקריב" משהו עקרוני.
אכתוב לך כמה דוגמאות:
פגיעה בחפים מפשע בשעת מלחמה. מצד אחד קיים שיקול של כיבוש ארץ ישראל והגנה על חיי ישראל, מצד שני כדי לעשות זאת יש לפגוע בחיי אדם שנברא בצלם אלוקים. שני השיקולים הם שיקולים אמוניים. לפעמים לא מדובר במצב של 'שחור לבן', כלומר יתכן מצב שבו כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע יש צורך להסתכן מעט יותר – מה על הצבא לעשות? את יכולה לעיין בשנתון 'תחומין' כרך ד' (יש אותו בכל ספריה תורנית שאינה חרדית), במאמר 'מוסר ומלחמה', שהוא למעשה רב שיח בין מספר תלמידי חכמים.
לשקר מפני השלום. אמירת אמת היא שיקול אמוני (חותמו של הקב"ה אמת, התורה מצווה אותנו 'מדבר שקר תרחק'), וכך גם עשיית שלום. האם מותר לשקר כאשר אמירת אמת תפגע בשלום בין בני אדם? מחלוקת ידועה בנושא מובאת במסכת כתובות דף ט"ז ע"א. אם את רוצה מקורות נוספים להרחבה אפשר לעיין במאמרו של יפתיאל ויסקוט בעלון "מאבני המקום" כרך י"א, הוצאת ישיבת בית אל.
הקרבת חיי אדם למען הכלל: כאשר קיים איום שעיר שלמה תוצא להורג אלא אם ימסרו את אחד מהם – האם הדבר מותר? נושא זה מתחיל בתנ"ך, בסיפור על שבע בן בכרי (שמואל ב פרק כ), את שתי הדעות ניתן למצוא ברש"י בגמרא מסכת סנהדרין, דף ע"ב עמוד ב', דיבור המתחיל "יצא ראשו". במפרשים על התנ"ך את בודאי יכולה למצוא מקורות נוספים.
הייתי מציע להתחיל את העבודה בהסברת כל ערך כשלעצמו, ועל כך שאין ויכוח על עצם חשיבותו (נקודה זו חשובה ביחס לכל מחלוקת שאנו פוגשים בדברי חכמים לדורותיהם ולמעשה בכל מחלוקת עניינית שנחלקים בה בני אדם. לפעמים אנו נוטים להדגיש אך ורק את הצד השונה, בעוד שהצד השווה הינו רחב הרבה יותר). בשלב הבא אפשר להתמקד בדילמה שנוצרה, בדעות השונות ואם אפשר להרחיב לפרטים שונים, ולבסוף אני חושב שכדאי להדגיש הדגשה חשובה שקשורה לנושא באופן כללי: כיון שמדובר בעשיית רצון ה', המילה 'קונפליקט' אינה מהווה תמונה שלמה. אמנם בתהליך ההתלבטות על האדם לשקול בזהירות את הצדדים, אך לאחר שניסה בכל כוחו לכוון לרצונו של הקב"ה, עליו להיות סמוך ובטוח שהוא עושה את הדבר הנכון ביותר. דוגמא לכך ניתן לראות בדברי חז"ל על בית הדין (סנהדרין דף ו' ע"ב): "ויהיו הדיינים יודעים את מי הם דנים ולפני מי הם דנים ומי עתיד להיפרע מהן, שנאמר אלהים ניצב בעדת אל. שמא יאמר הדיין מה לי בצער הזה? תלמוד לומר עמכם בדבר המשפט, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". אם אדם ניסה בכל כוחו, באמת ובתמים, לכוון לרצונו של הקב"ה אין עליו כל תביעה, ויתר על כן – אין ספק שמה שהחליט יהיה לטובה. מכיוון אחר, לא מדובר כאן על מצב שבו אדם תועה בדרכו, נבוך ומבולבל, אלא על מצב שבו האדם שותף להעמקת ערכי התורה והאמונה דרך המציאות, ובשכלו הוא נדרש לברר את דעת התורה.
בהצלחה, תיהני בכתיבת העבודה!
יעקב, חברים מקשיבים
