שאלות על הדרך הדתית לאומית

שלום וברכה,
תודה על דבריך החמים, וישר כח על הבירורים החשובים. אשרי אדם שאינו פועל מתוך היסחפות אחרי האוירה השלטת אלא דורש שהוא עצמו יהיה שלם עם מעשיו.

א. העלית טיעון נכון מאוד. חשיפת הקודש שבחול אינה יכולה להיעשות ללא יכולת להבחין בין חול לקודש. לפעמים קיימת אוירה מוטעית, שלדעת הרב קוק אין הבדל בין חול לקודש, ו"הכל טוב", וחשוב מאוד להוציא מידי טעות זו.
אולם מצד שני, נקודות הקודש היסודיות שבחול אינן נסתרות עד כדי כך, ואין צורך להיות בדרגתו של הרב קוק כדי להבחין בהם ולרומם את החול. אמנם, ככל שעולים בקודש מוצאים עוד נקודות קודש בתוך החול, עד כדי שניתן לראות כיצד הקודש שבחול גדול מהקודש שבקודש – דרגה זו היא באמת דרגה שכדי להגיע אליה יש צורך בהרבה שלבים מוקדמים; אך כאמור קיימות קומות בסיסיות יותר של קידוש החול, שכל אדם יכול להבין ולהתרומם אליהן.
מספר דוגמאות שעליהן ניתן להוסיף כהנה וכהנה:
אדם שעובד ומתפרנס מיגיע כפיו לשם שמים, כדי לחיות חיי תורה ומצוות וכדי שיוכל לחנך גם את ילדיו לעבודת ה' על כל מרכיביה – הריהו מחבר את החול לקודש.
לימוד מדעים שנעשה מתוך הכרה בגדולת הבורא שברא את הכל – הריהו חיבור של החול לקודש, כדברי הרמב"ם שאחת הדרכים להגיע לאהבת ה' היא התבוננות בבריאה.
אין צורך שילד הלומד לימודי חול יבין לעומק כבר בשלב ילדותו את משמעות קידוש החול. די בכך שהוא נמצא תחת פיקוח שלא יהיה נתון להשפעות שליליות, וכאשר יגדל ידע כיצד לרתום את כל אשר למד לעבודת ה'.
כמובן שאנו לא מחברים את החול לקודש לבדנו אלא על פי הדרכת התורה. גם ביחס לילדים, איננו נותנים לילדינו לשחות לבדם בעולם החול אלא מכוונים אותם. כמו כן, חשוב להבחין בין חול שגנוז בו קודש ובין רע שגנוז בו טוב – ודאי שלא נאמר לילדינו להסתובב ברחוב או לצפות בטלויזיה ללא השגחה משום שגם בה יש קודש.
חיבור החול לקודש אינו רק ברמה האישית – גם בתוך עם ישראל קיימים חלקים הבונים את החלק השייך יותר לחול, וגם אם אין הם מתכוונים לכך – הקב"ה מסדר את הדברים כך שמעשיהם יצטרפו לבסוף לקודש.

ב. הצבא, כמו גם יהודי פרטי שחוטא לפעמים, נדון על שם עיקרו ורובו. על כן, הצבא שלנו נקרא קדוש משתי סיבות: הוא מקדש שם שמים בעצם קיומו, שכן הוא מהווה סטירת לחי לנצרות שבמשך כל הדורות אמרה שה' עזב את עם ישראל ב. מטרתו ועיסוקו המרכזי הוא שמירה על חיי יהודים ועל מדינת ישראל, ובפועל הוא זה שאחראי על המצווה הגדולה של כיבוש הארץ. אמנם קיימות נקודות פרטיות הדורשות תיקון, אך אין בהם בכדי לטשטש את מהותו המרכזית ועיסוקו המרכזי של הצבא.
חשוב באופן כללי להכיר את דברי הגמרא "גדול קידוש ה' מחילול ה'" – משמעות הדברים היא שמעשה שיש בו גם קידוש ה' וגם חילול ה' הרי שערכו של קידוש ה' גובר. קידוש ה' הינו אמיתי ונצחי, ולעומת זאת הפגמים סופם לבוא לידי תיקון. על אחת כמה וכמה כאשר ניתן לראות בעינינו שהחלק הטוב שבצבא הינו מרכזי הרבה יותר מהחלק שלא תוקן עדיין.
ג. ביחס ללימוד התורה – אמרו חז"ל (סנהדרין מ"ט) "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא. מה טעם דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו? משום שיואב בן צרויה על הצבא. ומה טעם יואב בן צרויה על הצבא? משום שדוד עושה משפט וצדקה לכל עמו", וכיוצא בזה מאמרים נוספים. צבא ישראל לא התחדש בדורינו. התנ"ך מלא במלחמות שנלחם צבאו של מלך ישראל, ואין הדבר סותר את חשיבותו העצומה של לימוד התורה. האם שמענו על אדם שפורץ שודד לביתו והוא ממשיך ללמוד תורה בלי לנקוף אצבע? כמובן שהתורה מגינה ומצילה אך לא כאשר האדם אינו עושה דבר, ואין סומכים על הנס.
נוסיף לדברים קומה מהותית יותר: הצבא אינו "השתדלות" שיש להיפטר ממנה. תפקידו של הצבא אינו רק להגן, אלא לקיים את מצוות ישוב וכיבוש ארץ ישראל, השקולות כנגד כל המצוות, וכאמור עצם קיומו מקדש שם שמים, שהרי עם ישראל הוא עם ה' וכאשר עם ישראל מושפל הרי שם ה' מתחלל (ניתן לעיין על כך בספר יחזקאל פרק ל"ו).
נוסיף כי לא תמיד השילוב בין תורה לצבא נעשה אצל כל אדם פרטי. כשם שבגוף האדם יש לב ויש יד – כך גם באומה יש חלקים המפתחים יותר את הצדדים הרוחניים והתורניים, ולצידם יש חלקים המפתחים את הצדדים המעשיים. על כך היה הרב צבי יהודה קוק אומר כי אין לומד תורה פטור מגיוס, אלא הריהו דוחה את מילוי חובתו משום מילוי חובות אחרות. להרחבת העניין ניתן לעיין במאמרו של הרב זלמן מלמד בתחומין ז' "גדולי תורה – זהו צורך האומה".

ד. הנוסח המדוייק הוא "שלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה, ותקנם בעצה טובה מלפניך", והוא שייך גם כלפי שרים בעלי דעות מוטעות, שה' ישלח להם את אורו. אנחנו לא מתפללים באופן פרטי על כל שר ושר ועל כל פעולה ופעולה שהוא עושה, כשם שגם ברכות תפילת העמידה הינן כלליות ולא מתייחסות לכל דבר באופן פרטי.

ה. אינני מבין מדוע יש סתירה בין השרות הלאומי הנמשך שנה שנתיים לבין המשך עשיית חסד כל החיים. כמובן שרוב האנשים אינם מסוגלים להקדיש את כל חייהם מבוקר עד ערב לחסד, אך דוקא משום הערך הגדול שבכך הם מקדישים זמן מסויים במרוכז, שיהווה מנוף לכל החיים כולם.
ודאי שככל מעשה שאדם עושה, גם שירות לאומי יש לעשות מתוך הדרכת התורה, ועל כן כאשר יש חשש לתוצאות שליליות היכולות לנבוע מהשירות הלאומי – יש להתייעץ עם תלמידי חכמים שיכוונו את הבת למסגרת המתאימה לה.
ביחס להתנהגות הציבור, אני אישית שמעתי על מספר מקרים בהם בנות שרתו בשירות לאומי מתוך הדרכה של תלמידי חכמים, ואדם המכיר את הנושא אמר לי שיש תלמידי חכמים שכהדרכה כללית מתנגדים אך כאשר שואלים אותם באופן פרטי על מסגרת שנראית להם מתאימה הם לא מתנגדים. אם לא תמיד הדבר נעשה כך (ואין בידי כלים לבדוק עד כמה הדבר קיים) – ודאי שיש לשאוף לתקן זאת, ונזכור תמיד דבר אחד – בכל ציבור קיימים דברים הדורשים תיקון, והדרך לתקן אינה לשאול מדוע הם עושים זאת אלא לפעול לשם כך.

כל טוב, ובהצלחה מרובה בהמשך עבודת ה' על כל מרכיביה.
יעקב, חברים מקשיבים