למה לא "בני רבי עקיבא"?

לישי, שלום רב.
ראשית אני רוצה לצטט את דבריו של יחיאל אליאש מייסד "בני עקיבא", המבארים מדוע נבחר לתנועת הנוער הציונית דתית השם "בני עקיבא":
רבי עקיבא סימל בעינינו ויותר מכל שם אחר את הרעיון "תורה ועבודה". הוא היה פועל, רועה צאן, לוחם לאומי וגם תלמיד חכם. למעשה סימל את הדתיות לאומית המצרפת תורה למעשה חלוצי, בניין ויצירה. ר' עקיבא ראה בכל אדם – אדם. זו היתה גם תפיסתנו: לא להרחיק, אלא לקרב. אנו תלמידיו של ר' עקיבא, אנו "בני עקיבא".

השאלה שלך, ישי, נענתה כבר על ידי הרב בר אילן זצ"ל, אין לי אלא להביא את תוכן דבריו כמו שהביא אותם הרב אלימלך בר-שאול בשיחתו לרגל שבת הארגון בסניף רחובות בשנת תשי"ט:
בטקס הנחת פינה לסניף ירושלים שבו השתתפו בין השאר הרב קוק זצ"ל והרב בר-אילן זצ"ל נשאלה השאלה מדוע נקרא "בני עקיבא" ולא "בני רבי עקיבא" ומשנה תוקף לשאלה: כי בתקופת התנאים לא מצינו שיקראו מי מהם בשם סתם ללא תוספת "רבי". היו שרצו לתרץ את הקושיה בשיטחיות וענו שלשם קיצור נקראו "בני עקיבא", שכן לא נוח לומר "בני רבי עקיבא", אך הרב בר-אילן נתן פרוש אחר: תואר יוצר ריחוק. תואר אומר שהנושא גדול מאד ורחוק מאד מאיתנו.
ולמרות הכל נושא התואר הגדול ביותר – בניו יקראוהו "אבא" ופנו אליו בלשון נוכח "אתה". כך אנו המרגישים עצמנו קרובים לאיש ולרעיון קוראים לעצמינו "בני עקיבא".
דוגמא לכך נמצא בתנ"ך כשיצחק אומר: "הקול קול יעקוב והידים ידי עשו", אין להניח שהתכוין במילה "קול" לצליל מוזיקלי, אלא שיצחק היה רגיל שעשיו יפנה אליו בגוף שלישי כמו שבאמת עשו אמר אחר כך "יקום אבי ויוכל מציד בנו" והנה מגיע עשו המדומה פונה בנוכח: "יקום אבי ויוכל מציד" שהיא לשונו הרגילה. לשון שבקירבה – של יעקב, ועל כן הוא אומר: "הקול קול יעקב" קול הקירבה של יעקב לאביו יצחק.
כל טוב
נדב, חברים מקשיבים