לאן נעלמו האידאלים בבני עקיבא?

שלום, קוראים לי עדי ואני חברת שבט אלעד בבנ"ע. מאז כניסתני לבנ"ע בשבט נבטים חיכיתי בכליון עיניים למעבר לחבריא ב'. מדוע? מפני לפי השקפתי דאז חשבתי שבנ"ע מושתתת על חבריא ב', הם הפועלים, העושים, אלו אותם חבר'ה שבאים לקיים את חזונה של התנועה ולהוציאו לפועל, אלו אותם החבר'ה שיבנו ביום מן הימים חברה חזקה ואיתנה שתהא מבוססת על ערכי מורשת ישראל השלובים בערכי התורה. ובתחילה, היה נדמה לרגע קט שחלומי קורם עור וגידים והולך להתגשם- בחודש ארגון יצאנו להתנדבויות, הרבינו בפעולות על אמונה וערכים. בפעולת ערב שבת שהתקיימה בשבת ארגון דנו בהתנדבויות, בשינויים ובעיקר בפעילות שעלינו לעשות כצעד נוסף לעבר הגשמת חזונה של התנועה. אך יום לאחר חודש ארגון התנפץ חלומי. אף אחד לא חשב על עשייה, כולם כבר שכחו מההתנדבויות, וכל תשובה שנענתה לשאלה בנושא מה יהא על העשייה הייתה בסגנון "אין לנו זמן עכשיו, אולי אח"כ….". והיום, אין לא התנדבויות ולא עשייה, ופעם בשבוע הולכים למשפחה לתרום אוכל, רק כדי להגיד שעשינו משהו. לא תיארתי לעצמי שכך יהיה המצב, והוא רק הולך ומחמיר. לא מזמן הייתי בסמינריון בו דיברנו על אמונה אך בצד גם קצת על בנ"ע. דבר זה גרם לי רצון רב לצאת ולפעול, אך כנראה שאין זה רצונם של שאר חבריי בסניף. אני לא מאשימה את המדריכים שלי, הלא הם בכיתה י"א, ואני מודעתת ללחץ שמוטל עליהם בבית הספר. אך חבריא ב', לפי השקפתי, לא מחולקת לשבטים אלא היא קבוצה מגובשת של בני- נוער שמחפשים טעם לחיים. אשמח לשמוע תגובה והצעות לשיפור,עדי נ.ב: האתר שלכם מדהים ותורם המון, יישר כח!!!