האם מותר לענות לפלאפון באמצע התפילה?

שלום וברכה.
התשובה באופן כללי היא שאסור לענות, ובכלל עדיף לכבות את הפלאפון (כך שגם לא תרגיש שהתקשרו אליך) מתחילת התפילה ועד סופה.

אמנם יש כאן כמה גורמים שיש להתחשב בהם בהקשר זה:
א. השלב בתפילה בו אתה נמצא.
ב. מידת הדחיפות בשיחה.
ג. האם בשעת התפילה אתה נמצא בבית הכנסת, או במקום אחר.

א. יש שלבים בתפילה בהם אסור לדבר. למשל: מברוך שאמר ועד לאחר העמידה, בחזרת הש"ץ, בקריאת התורה ועוד. גם בין השלבים שבהם אסור לדבר, יש הבחנות בחומרת האיסור. יש שלבים שבהם מותר לומר שלום לאדם שיעלב אם לא תאמר לו, ויש שלבים שבהם הדבר אסור, ועליך לשתוק ולהראות בראשך בלבד, ויש שלבים שאפילו רמיזה בראש (מה שלא יעזור לפלאפון) אסורה, ועליך להתנצל אחר כך בפני אותו אדם, ולהסביר לו שהיית באמצע תפילת העמידה, ואת משמעות הדבר.

כך למשל מסופר בתלמוד (מסכת ברכות דף לב: – לג.):
תנו רבנן: מעשה בחסיד אחד, שהיה מתפלל בדרך.
בא שר (Minister)אחד, ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום.
המתין לו עד שסיים תפלתו.
לאחר שסיים תפלתו, אמר לו: ריקא, והלא כתוב בתורתכם: 'רק השמר לך ושמור נפשך', וכתיב: 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם', כשנתתי לך שלום, למה לא החזרת לי שלום? אם הייתי חותך ראשך בסייף, מי היה תובע את דמך מידי?
-אמר לו: המתן לי עד שאפייסך בדברים.
אמר לו: אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם, ובא חברך ונתן לך שלום, היית מחזיר לו?
-אמר לו: לאו.
-ואם היית מחזיר לו, מה היו עושים לך?
-אמר לו: היו חותכים את ראשי בסייף.
-אמר לו: והלא דברים קל וחומר, ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר כך, אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים, על אחת כמה וכמה.
מיד נתפייס אותו השר ונפטר אותו חסיד לביתו לשלום:

זה באשר לנושא חלקי התפילה.

ב. באשר לדחיפות השאלה, אקווה שאינך רואה כזלזול את ההנחה שאני מניח, שאינך, בשלב זה בחייך, עובד ב'מוסד', או בשב"כ (במחלקה הערבית או ביחידה לאבטחת אישים), וגם לא בבית חולים וכדומה, ואף אינך מפקד של פלוגה קרבית או קב"ט של ישוב, ואם כן אין מדובר בשיחה הנוגעת לפקוח נפש.
כאשר מדובר בפקוח נפש, כל המגבלות אינן קיימות, ומותר לדבר בכל מקום ובכל זמן ובכל חלק בתפילה, (ומה שבסיפור למעלה אותו חסיד החמיר, צריך להסביר שידע שיצליח לפייס את השר הגוי). אך כאשר מדובר בשיחה דחופה הקשורה לסניף או לבית הספר או להשקעות כלכליות וכו', יש להמנע (להוציא מקרים מסויימים שעל פי הלכות התפילה הם מותרים), וכאמור זה תלוי בפרטים שציינו, באיזה שלב בתפילה אתה עומד, וכן מהו הצורך שבשיחה. יש ללמוד את ההלכות של התפילה היטב, כך שתדע בכל שלב בתפילה מה מותר לדבר ומה אסור.

ג. בנוסף לכך, יש להביא בחשבון שבבית הכנסת אסור בכל מקרה, בין בשעת התפילה ובין לאחר סיומה, לדבר דברי חולין, ורק דברים שהם לצורך מצוה וכדו' מותרים בבית הכנסת, וגם בהלכה זו יש פרטים וחילוקים שלא נוכל לפרטם כאן, וכדאי ללמוד אותם.
עוד יש לשים לב, שלא להפריע לאחרים, ולכן גם לפני התחלת התפילה אסור לצעוק בפלאפון (גם כשמהצד השני של הקו שומעים חלש) ולהפריע לאחרים שבאו מוקדם לתפילה והתחילו להגיד 'ברכות השחר' או 'קורבנות' וכד'. האם בקונצרט או בתיאטרון היינו מתנהגים כך? נכון אמנם שאופיו של בית הכנסת הוא 'חי' ו'תוסס' יותר מטבעו, וטוב שכך, אך מדוע מותר להפריע לאחרים?

לסיכום:
א. באופן כללי אין להשיב לשיחות באמצע התפילה, אפילו אם מדובר בענין דחוף של הכיתה או הסניף.
ב. מומלץ גם לכבות את הפלאפון, כדי שלא תהיה מוטרד במחשבות כמו 'מי התקשר אלי עכשיו'? 'מה הוא יחשוב על זה שאני לא עונה לו'? וכדו'.
ג. בחלק משלבי התפילה מותר לענות לשיחות מסוימות, ובדבר זה יש פרטים רבים, שאי אפשר לדבר עליהם כאן, והרוצה לדבר בחלק משלבי התפילה צריך ללמוד היטב את הלכות התפילה, כדי שידע בכל חלק מהתפילה האם מותר לדבר בו, ומה מותר לדבר בו.
ד. כמו כן יש לזכור, שגם בחלקי התפילה ששיחת חולין מותרת (ואלו כאמור חלקים מסויימים בתפילה בלבד), בבית הכנסת אין לדבר דברי חול, ולכן גם כאשר מותר לדבר, צריך לצאת מבית הכנסת.
ה. בכל מצב יש להזהר שלא להפריע או לגרום צער לאחרים המתפללים באותו זמן ביחד איתך.

שתתקבלנה תפילותינו לרצון,
ודיבורינו (אחרי התפילה) יהיו מועילים ומשובחים,
מיכאל, חברים מקשיבים