שלום.
בשבת האחרונה סניף שלנו, היה מדריך אחד שהכין לנו פעולה. המדריך "ניצל את הבמה" שניתנה לו והעביר לנו כמה רעיונות כפירה. להלן חלק מהרעיונות:
1) הארץ הזאת כבר איננה קדושה לנו. הוא לומד זאת מזה שבהתחלה הלך אברהם אבינו עם משפחתו לארץ כנען, ורק לאחר מכן ה' אמר לו ללכת אל הארץ אשר אראך. זאת אומרת שאברהם הוא זה שבחר וקידש את הארץ הזאת, ובגלל בחירת אברהם, ה' נתן לו דווקא את ארץ ישראל. ומכאן נובע שעכשיו זה כבר לא רלוונטי ואנחנו יכולים לבחור איזו ארץ שבא לנו ולקדש אותה למדינת היהודים (אוגנדה למשל).
2) הוא טוען שהקב"ה לא מושלם. הוא לומד זאת מכך שמופיע הרבה פעמים בתורה שה' אומר "ואדע" או "ידעתי". לפי מה שהוא אומר, אם זה כל כך ברור שה' יודע הכל, למה צריך להזכיר את המילה "ואדע"?
3) עדיף שלא לחיות בארץ הזאת מכיוון שבחו"ל הייתה וישנו גם היום פריחה הרבה יותר גדולה של הקהילות היהודיות בעוד שכאן בארץ יש פריחה רוחנית נמוכה יותר.
אילו עיקרי הדברים.
כמובן שניסינו להתווכח איתו אך לא היו בידינו מקורות להוכיח את הדברים שלנו.
אם תוכלו בבקשה לשלוח לי תשובות עם מקורות לדברים שנאמרו אשמח מאוד.
תודה רבה
שלום וברכה,
בושה חרפה שאדם כזה הוא מדריך בתנועת נוער דתית, וקל וחומר, בתנועת "בני עקיבא". אינני מבין איך לבן אדם כזה, שזאת רמתו ואלו התכנים שיש לו להעביר – יש את הזכות להיות מדריך ב"בני עקיבא".
לעצם טענותיו אינני מבין כיצד ניתן לטעון דברים כל כך מטופשים.
א) קדושת ארץ ישראל: ארץ ישראל נתקדשה משחר בריאת העולם, והיא נבחרה על ידי הקב"ה מלכתחילה, ואין לאברהם אבינו חלק בבחירה זו.
התלמוד במסכת תענית דף י', כותב: "תנו רבנן: ארץ ישראל נבראת תחילה וכל העולם כולו נברא לבסוף, שנאמר (משלי ח') "עד לא עשה ארץ וחוצות". ארץ ישראל משקה אותה הקדוש ברוך הוא בעצמו, וכל העולם כולו על ידי שליח, שנאמר (איוב ה') "הנותן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות". ארץ ישראל שותה מי גשמים, וכל העולם כולו מתמצית, שנאמר (איוב ה') "הנתן מטר על פני ארץ וגו'". ארץ ישראל שותה תחילה, וכל העולם כולו לבסוף, שנאמר "הנתן מטר על פני ארץ וגו'."
רש"י בפתיחה לחומש כותב, "אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא (שמות יב ב) מ"החודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? משום: (תהלים קיא ו) "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים", שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
המדרש (בראשית רבה (פרשה לג ד"ה ויוסף)), כותב שלא היה מבול על ארץ ישראל מה שמלמד שעוד לפני שאברהם נולד, היתה בחירה בארץ ישראל.
"ר' אבא מישבוטוטין שבארץ ישראל הביאתו, ר' לוי אמר מהר המשחה הביאתו דלא טפת ארעא דישראל במבולה, הוא שהקב"ה אמר ליחזקאל: "בן אדם אמור לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם" (יחזקאל כב כד)".
אפילו מקורות מעטים אלה שהבאתי מספיקים להבהיר שהבחירה בארץ ישראל לא תלויה באברהם אבינו והיתה גם לפניו. כמו כן כדאי לעיין בפרוש ה"אבן עזרא" בסוף פרשת נח, ותחילת פרשת "לך לך", ובפירוש הרמב"ן בפרשת "לך לך", שמסבירים שאברהם יצא לארץ ישראל רק אחר הציווי.
בוודאי שאין באפשרותינו להחליף את ארץ ישראל, וכל המחשבה הזאת, היא מנוגדת לעיקר השמיני בי"ג עיקרים "שזאת התורה לא תהיה מוחלפת…".
מכל מקום, חשיבותה וערכה של ארץ ישראל זה דבר שעולה מכל התנ"ך ומכל חז"ל. צריך בורות יוצאת דופן בכדי לא להבחין בדבר כזה.
ב) הקב"ה מושלם: אני חש בושה, כאילו, אני צריך לתת לקב"ה הסכמה. הדברים פשוטים ומובנים לכל אחד, ורק בגלל החשש, שאולי נגרם קלקול מאמירת הדברים על ידי המדריך לכן אתייחס בקצרה.
בראשית הדברים צריך לדעת שאין לנו הבנה, כלל, בקב"ה. הוא למעלה מכל מושג שיש לנו, ואפילו התואר "אין סוף" הוא 'קטן' ומצמצם, ביחס לקב"ה. הכוזרי בתחילת מאמר שני כותב שכל מה שאנחנו מתארים את הקב"ה זה רק "תארים שוללים", דהיינו שכשאנחנו אומרים עליו שהוא "גיבור", אין כוונתינו לומר שהוא גיבור כמו אלוף העולם, ואפילו יותר מזה. כי כל התייחסות אליו במובנים אנושיים היא לא מתקרבת להיות נכונה. אלא הכוונה היא שה' "גיבור" ולא חלש, "חכם" ולא טיפש, "תארים שוללים". אבל לדעת על מה כן מדובר אין לנו השגה, כי אנחנו מסתכלים על הכל מתוך הנתונים שלנו והגבולות שאנחנו מכירים וה' הוא "גבוה מעל גבוה…" הרבה למעלה מזה, והוא זה שיצר את כל החוקים והמסגרות שאנחנו נתונים בהם.
הראשונים התייחסו למושגי "האנשה" (כתיבת ביטויים אנושיים) כלפי הקב"ה, אפשר לעיין בזה ברמב"ן בראשית פרק מו פס' א'.
חפשתי בשביל השאלה בפרויקט השו"ת ואין בכל התנ"ך את המילה "ואדע" כלפי הקב"ה, מכל מקום זה לא משנה בכלל. אין בזה שום ביטוי לחוסר שלמות.
ג) ישיבת ארץ ישראל: הדברים הללו אינם נכונים משני כיוונים:
א) הקהילות בחוץ לארץ לא פורחות ביחס לארץ ישראל. זו טעות חמורה לטעון דבר כזה. אחוזי ההתבוללות שם מגיעים ל – 50 – 70 אחוז. אין בחוץ לארץ ישיבות כמו בארץ, וגם לא רבנים בסדר גודל כמו בארץ. עד כדי כך חוץ לארץ צריכה את ארץ ישראל, שבכל שנה יוצאים אנשי חינוך ורבנים לסייע לקהילות בחו"ל, שאין להם את הכוחות להעמיד אנשי חינוך ורבנים מתוך עצמם.
ב) גם אם נניח והעובדות היו נכונות, והן לא, אך חז"ל אומרים "ששקולה ישיבת ארץ ישראל ככל המצוות", והגמ' במסכת כתובות (ק"י:) אומרת: "ת"ר: לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל – דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ – דומה כמי שאין לו אלוה, שנא': (ויקרא כ"ה) "לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים", וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל – כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר: (שמואל א' כ"ו) "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים", וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל – כאילו עובד עבודת כוכבים". דהיינו שאפילו אם היה חשש גדול שאנחנו נתקלקל כתוצאה מישיבת ארץ ישראל עדין עדיף להיות בארץ מאשר להיות בחו"ל.
אי מקווה שעניתי לך על הדברים. אין בהם חידושים, וכל מי שקצת למד מכיר אותם.
יש לדבר עם הגורמים המוסמכים בנוגע להמשך תיפקודו של מדריך כזה בסניף שלכם. חבל שיטעה אחרים בהבלים כאלו.
בברכה מקרב לב
שמיר, חברים מקשיבים