לכבוד צוות חברים מקשיבים הנהדר!
קודם כל: יישר כח גדול! מאוד! אתם עוסקים בפעילות מבורכת, בצרכי ציבור ואמונה, והקב"ה ישלם שכרכם.
מאז ליל הדמים בעתניאל, בו נרצח ידידי צביקה זימן (הי"ד), שהיה בסניף שלנו, מטרידה אותי שאלה שאיני מוצא לה תשובה מספקת.
למה הקב"ה לא מוצא מקומות יותר ראויים לפיגוע?
אם המצב דורש עונש של פיגוע, אז למה בישיבה? למה במקום של לימוד תורה? (מכאן נובע: זו תורה וזו שכרה???).
קיבלתי הרבה כמה תשובות, שהנפוצה והמעצבנת ביותר היא: "אל תיכנס לראש של ה'". בסדר, אני לא! אני רק מנסה להשתיק את הצער וה"כעס" לכאורה על הקב"ה.
אולי זה נשמע כמו איזה "דפק" באמונה, אבל לפי מה שאני מרגיש זה לא.
עוד תשובה, שממש לא עוזרת: "הצדיקים במיתתם מכפרים על עוון הדור".
תודה רבה! עכשיו יש לציבור החילוני עוד עילה לבוא ולאמר ליהודים הדתיים שאין הקב"ה בעולם ושהתורה לא "מגנה ומצלה.
בקיצור אני שואל: למה?
אני מקווה שיש על שאלה זו תשובה שתעזור לי להשתיק את רחשי ליבי.
בתודה,
יוסי
ליוסי היקר שלום !
ראשית ברצוננו להשתתף בצערך ולהרכין ראש על קברו של צביקה זימן הי"ד, שנפל עם רעיו על קידוש ה' במקום בו למד תורה.
מאחר ששאלתך כוללת נושאים רבים הרי עולם, ננסה להתמקד. שאלת: "אם המצב דורש עונש על פיגוע אז למה בישיבה… זו תורה וזו שכרה.. ?!"
קצת קשה לי עם ההגדרה של פיגוע כעונש. דומה שמסוכן להחליט על רע שבא על הזולת שהוא בגדר 'עונש', כי מי בא בסוד ה'? הלא זה דברם של רעי איוב לדוגמא, בהתייחסם למות בניו :"אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם" (איוב ח' , ד'). הקב"ה אומר להם בסוף הספר: "חרה אפי… כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב" (איוב מ"ב , ז').
אמנם, ניתן לטעון שבהיותנו בני אדם, זכותנו וחובתנו לחפש יחסי סיבה ומסובב (=סיבה ותוצאה). מי שנפל אדם מגג ביתו, טוב יעשה אם יתקין בזריזות מעקה לגגו, ולא דווקא יבדוק מזוזות. כך גם ברור ששפיכות דמים זו שבאה עלינו, שורשה בהפקרת חלקי ארץ ישראל בידי צר ואויב ומסירת רובים למחבלים, שיחס סיבה ותוצאה בין השניים טבעי וניכר לעין.
אולם, ברור לנו שלא נתכוונת חלילה שהפיגוע היה עונש פרטי, שמי כלומדי תורה במקומות כגון אלו, שמקיימים בגופם מצוות יישוב הארץ. על כן גם תמהת מדוע דווקא שם ניתנה רשות למשחית. אולם, לאור כל זאת ראוי אולי שנימנע מהמושג 'עונש' , ונדבר על פורענות הבאה על האדם.
אכן, השאלה ראויה להרחבה: מדוע דווקא בארץ ישראל, מקום עיני ה', נהרגים כה הרבה יהודים על יהדותם ? מדוע דווקא עם ישראל סובל כל כך הרבה בהיסתוריה? מדוע דווקא רבי עקיבא נהרג בצורה כזו ?
שאלות קשות הן אלה. הלא את השאלה האחרונה שאל בכאב משה רבינו, ואף הוא נענה 'שתוק, גזירה היא מלפני'. אין בידינו יכולת להסביר מקרים מסוימים. לזה צריך נביא עם מידע מדויק שניתן לו ישירות.
אחרי הכל נאמר בזהירות דרך כלל: אין אנו עובדים את ה' על מנת לקבל פרס. השכר האמיתי של כל לומד תורה היא הקירבה לה', שהיא האושר האמיתי, וכמובן, אינה פוסקת חלילה בהיפרד גוף ונשמה.
במסילת ישרים ממשיל התמודדויות לשר צבא, שמנצל נסיון קשה להפגנת מסירותו לאדוניו.
נאמר בעקבותיו בקצרה ובזהירות: העולם הזה נברא חסר. יש בו הרבה רע שצריך תיקון. מציאות רע זה נוצרה (במודע כמובן) על ידי ה' , באמצעות 'סילוק אורו' , שהרי הוא טוב מוחלט ו'לא יגורך רע'. האדם, במאבקו ברע, פוגש את ה' ומביאו לעולם. אפילו אדם שנהרג באקראי כביכול, אם הוא יהודי הוא נקרא קדוש, משום שבו בחר ה' לבטא את נקודת היהדות הבלתי בחירית. קל וחומר אנשי תורה ומצוות, שבחרו במודע בדרך תורה ויישוב הארץ. לעיתים, ככל שגדולה מדרגת האדם (או הכלל), נבחר הוא לגשר על הפער בין העולם לריבונו, בחייו או במותו, תוך שמירת אמונים והיישרת מבט כלפי מעלה. כך מסביר הרמח"ל את המובאה שהזכרת: " הצדיקים במיתתם מכפרים על עוון הדור"
( דרך ה', חלק ב' פרק ג', אות ח').
מאחר שהדברים קשים וגבוהים, נרשה לעצמנו לצטט מעט: "יש עוד ייסורים שנותנים לחסידים היותר גדולים המושלמים כבר בעצמם, והם לעזור למה שצריך לכלל גלגולי ההנהגה שיגיעו אל הסוף שהוא השלמות.. כי הנה מצד הסדר הראשון.. כבר היה צריך לאדם שיסבול קצת צער.. והוא מה שהיה מתילד ונמשך מהעלם אורו יתברך…" (שם. מומלץ מאוד לעיין בפנים).
ושוב נדגיש: לא באנו אלא להאיר זווית נוספת, וחלילה לנו לקבוע מסמרות או הסברים ספציפים.
אנו מאמינים באמונה שלימה שה' גומל לרשעים רע כרשעתם, ולאיש חסד, להבדיל כמפעלו, ומתחננים לפניו לאוזרנו כוח בנסיונות הבאים עלינו.
אנו מאמינים באמונה שלימה בעולם הבא שם מתענגים הצדיקים על אור ה' והרשעים כים נגרש.
אנו מאמינים באמונה שלימה שהקב"ה עתיד להחיות מתים בעת שיעלה רצון מלפניו.
חזק ואמץ ! ותודה על דברי העידוד שכתבת לנו !
יעקב, חברים מקשיבים