יש לי בעיה אני חושבת שאני מאמינה ומודעת לעובדה שיש אלוקים אבל זה לא ממש מזיז לי. זאת אומרת לא אכפת לי אני רוצה להשתולל לחיות להנות מהחיים ולא לשמור על כל מצווה קלה כבחמורה (הדבר הזה קשור בדרך כלל בנושאים של צניעות)
אשמח אם תעזרו לי.
שלום וברכה!
ראי, התורה והמצוות הם אינם בשביל הקב"ה. הם למעננו ובשבילנו. במדרגה יותר גבוהה מיראת העונש אנו נמנעים מן החטא לא בגלל העונש או הפחד שה' יכעס עלינו אלא מתוך ההבנה שאנו ממש 'דופקים' את עצמנו, אנו חיים שלא לפי מה שאנו באמת. כלומר, האדם איננו רק מה שהוא רואה במראה, כלומר גוף עם תשוקות. האדם הוא ענק, יש לנו נשמה גדולה וקדושה. אנו גדולים הרבה יותר ממה שאנו חושבים. אסור לנו להצטמצם ולחיות במסגרת חיים רדודה ונמוכה שאיננה מביאה לידי ביטוי את הצדדים העמוקים והאדירים שבנו. לא זו בלבד, אלא שבתוכנו ישנה דרישה עזה לחיות על פי הגדלות האמיתית שלנו. זוהי הסיבה מדוע האדם חש צער וחרטה חזקה בשעה שהוא חוטא, בשעה שהוא פועל פעולות שהם הפוכות מהטהרה והקדושה שבתוכו. הפנימיות שלו זועקת מפני שהוא חונק אותה.
אין לנו מושג כיצד אנו מבטאים את האור הגדול שבתוכנו. אין לנו דרך לנחש איך להיות ענקים, מהי מסגרת החיים המתאימה ומהן הפעולות הנכונות שבאמצעותן אנו מוציאים את הפועל את היהלומים שבתוכנו. לשם כך, הקב"ה באהבתו האדירה אותנו, סייע לנו בכך. הוא לימד אותנו מהם הדרכים ומהי מסגרת החיים המתאימה אל הפנימיות האדירה שבתוכנו. אלו הם התורה והמצוות. התורה היא מלשון הוראה, היא מורה לנו כיצד לחיות בהתאם לאור הגדול שבנו, כיצד להקביל את מסגרת החיים החיצונית אל החיים הפנימיים והקדושים שבנו.
על כן, יש לנו להשתדל להבין שה' לא ביקש מאיתנו לעשות מצוות בשבילו. הם לטובתנו ולמעננו. "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". ממילא, אנו חוטאים (כלומר מפספסים, כמו 'להחטיא את המטרה') ומאבדים את עצמנו כשאנו לא מוקירים ומדקדקים במצוות. אנו פוגעים בעצמנו. וכמו שפשוט לנו שלא לשתות אקונומיה, כן צריך להיות לנו פשוט שאין לנו להזיק לעצמנו, לדכדך ולהעיב על האור הגדול שבקרבנו, בכך שנזלזל בתורה ובמצוות. "כי הם חיינו". ואף אחד לא רוצה להרוס את החיים שלו.
ובוודאי שבכך אנו גם עושים נחת רוח לה', אנו מגלים את קדושתו בעולם ומוסיפים כוח, קדושה וטובה בעם ישראל האהוב עלינו מאוד, שאנו מאוד מאוד רוצים בהצלחתו ובהצלתו מכל צרה.
בברכה
ראובן, חברים מקשיבים